בתיאור מכות מצרים נמצא שבחלק מהן פרעה ביקש ממשה להסיר את המכה, תוך הבטחות סרק למתן אפשרות של יציאה לשלושה ימים, בכדי שבני ישראל יעבדו את ה' במדבר, ובחלק אחר של המכות הוא לא ביקש את הסרתן. המכות שביקש את הסרתן הן: צפרדע, ערוב, ברד וארבה, והמכות שפרעה לא ביקש את הסרתן הן: דם, כינים, דבר, שחין, חושך ובכורות.
נשאלת השאלה: מדוע ביקש פרעה את הסרת ארבע המכות, ומדוע הוא לא ביקש את הסרת שש המכות האחרות?
ככלל ניתן לומר, שארבע המכות שאותן פרעה ביקש ממשה להסיר, נשאו אופי של מכות שבאו מבחוץ, זמנן לא היה קצוב, ולחרטומי מצרים ויועציו לא הייתה אפשרות להתגבר עליהן. לעומת זאת, חלק משש המכות שאותן הוא לא ביקש להסיר, נשאו אופי של מחלות שמקורן באדם ובבהמה, ולכן ייתכן שהחרטומים והרופאים כן הצליחו להתגבר עליהן בצורה חלקית או בצורה מלאה, ולחלקן הוקצב זמן, ולכן לא היה טעם לבקש את הסרתן.
ננסה לאפיין כל מכה בנפרד, ולעמוד על הסיבות שבגללן נתבקשה או לא נתבקשה הסרתה.
דם: תופעה זאת לא נתפסה אצל פרעה כמכה, אלא כאחד משני האותות, שבעזרתם משה צריך היה להוכיח את התגלות ה' ובקשתו לאפשר לבני ישראל לזבוח במדבר. למכה הוקצב זמן: "וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת ה' אֶת הַיְאֹר". לפי חז"ל המצרים יכלו לקנות מים מבני ישראל. לאור זאת פרעה לא ראה צורך לבקש ממשה את הסרת המכה.
צפרדע: מדובר כנראה בצפרדע הנחלים המצויה באזורים אלה. אל מול פלישה המונית כזאת פרעה לא יכול היה לעמוד, ולכן ביקש את הסרתה: "וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְיָסֵר הַצְפַרְדְּעִים מִמֶּנִּי וּמֵעַמִּי", ואכן הם הוסרו ומתו.
כינים: טפילים המתקיימים ממציצת דם של יונקים ועופות. הם מתרבים כתוצאה מתנאים סניטאריים גרועים בתוך החברה אצל האדם או בעדר הבהמות, ולא כתוצאה מכך שהם באים מבחוץ בצורת להקות של כינים. כנראה שגם חכמי מצרים, בדומה לרוקחים בימינו, מצאו דרכים להתגבר עליהן, ולכן פרעה לא ביקש את הסרתן.
ערוב: "כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים והיו משחיתים בהם" (רש"י). אל מול פלישת החיות הרעות לא היה לפרעה מענה, ולכן ביקש: "הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי", ואכן הערוב הוסר.
דבר: מכה זו דומה בתיאור למחלת הAnthrax , גחלת או פחמת בעברית. מחלה זו פוגעת בבעלי חיים, סוסים, חמורים, בקר וצאן. החיידקים מתרכזים במעי בעלי החיים, משם חודרים לזרם הדם וגורמים למוות בעל החי (פרופ' ניצן-פירות האילן ע' 185 ). גם על המחלה הזאת המצרים הצליחו כנראה להתגבר, על ידי בידוד הבהמות הנגועות מהבהמות הבריאות.
שחין: מגוון מחלות עור דלקתיות המאוגדות תחת צורות שונות של שחין, כדוגמת: גרב חרס , ילפת וכו', שפגעו באדם ובבהמה.
גם במכה זאת לא הייתה פלישה מבחוץ, וגם כאן הרופאים כנראה הצליחו להתגבר עליה כעבור זמן, על ידי מיני מעשי רוקח, ולכן פרעה לא ביקש את הסרת המכה.
ברד: היווצרותו של הברד אפשרית אך ורק בענן הנקרא קומולונימבוס. מול תופעת טבע יוצאת דופן זאת במצרים, פרעה התחנן: "הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱל-ֹהִים וּבָרָד", והברד הפסיק.
ארבה: הארבה יכול להתרבות במהירות רבה בהיווצר תנאים מתאימים, ולנדוד בלהקות. הוא המזיק החקלאי הבולט ביותר מאז שהאדם החל בגידול תרבותי של צמחים. מול הפלישה הזאת פרעה נחרד וביקש ממשה: "הַעְתִּירוּ לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה", ואכן הארבה הוסר ונתקע בים סוף.
חושך: למכה הזאת הוקצו שלושה ימים: "וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים" , ולכן פרעה לא ראה צורך לבקש להסרת המכה. ברוב כעסו הוא גירש את משה מפניו.
בכורות: כל הבכורים מתו בפרק זמן קצר מאד, המכה הושלמה ולא היה מקום לבקש להפסיקה, וממילא פרעה והמצרים האיצו בבני ישראל לצאת ממצרים.
(וארא תשעו)
מכות מצרים – קבלתן והסרתן
השארת תגובה