קרן עור פני משה

משה רבנו ירד מהר סיני עם הלוחות השניים בתום ארבעים יום וארבעים לילה, והוא נחשף לתופעה ייחודית: "וַיְהִי בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד מֹשֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ" (שמות כו').
נשאלת השאלה : מהי התופעה הזאת של קרן עור פני משה, וכיצד ניתן להסביר אותה במונחים פיזיקאליים ?
מי שביקר בכנסיית סן פייטרו אינוינקולי ברומא ראה את פסלו של משה, יצירת המופת של הפסל מיכאלאנג'לו משנת 1505, ומראשו של משה מבצבצות שתי קרניים, פרי העיוות בתרגום המקרא על ידי הנוצרים (הירונימוס), לאמור: "קַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו" (דברים לג'). מה שם קרניים ממש אף כאן קרניים ממש ((HORNS.
המפרשים שלנו יצאו חוצץ נגד תפיסת הנוצרים: רשב"ם: "קרן – לשון הוד. והמדמהו לקרני ראם קרניו אינו אלא שוטה". גם רש"י מפרש בצורה דומה: "שהאור מבהיק ובולט כמין קרן. ומהיכן זכה משה לקרני ההוד, רבותינו אמרו מן המערה, שנתן הקדוש ברוך הוא ידו על פניו, שנאמר (שמות לג כב) ושכותי כפי". ציירי דמויות התנ"ך השתמשו בתיאור זה של רש"י בצורה מוטעית, וציירו את משה עם הילה של קרני אור למראשותיו ((LIGHT RAYS. גם ציורים אלה אינם תואמים את פשוטו של מקרא. הפסוק מתאר קרינה שמקורו בעור פניו של משה: "קָרַן עוֹר פָּנָיו", ולא באור היוצא מעורפו.
יש המפרשים את תופעת הקרינה שמקורה בפניו של משה כתופעה רוחנית בבחינת :"כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו'). כמו שאדם הלומד תורה, מתמלא אור רוחני, כך משה שלמד תורה מפי הגבורה, התמלא אור רוחני ייחודי. הבעיה בהסבר זה הוא שאהרן ובני ישראל ראו את הקרינה הזאת כתופעה מוחשית, ואפילו נבהלו מפניו.
האורח חיים רומז אף הוא על תהליך מוחשי ולא רוחני: "קרן עור פניו לצד שהיה מיחוש שהאור הלז היה לצד עכבתו את ה' נוצצו אורות בפניו ובהאריך הזמן יחזור הדבר לכמות שהיה".
ננסה לתת תשובה על: "קָרַן עוֹר פָּנָיו" מהעולם המוחשי- פיזיקאלי .
בחיי היום יום אנחנו נחשפים לשלטים מחזירי אור, כאשר מאירים עליהם עם אור השמש או עם אור מלאכותי – נורת להט, ניאון וכו'. לתופעה זאת קוראים פְלוּאוֹרֶסצֶנציה ((Fluorescence . איך זה עובד? הפלואורופורים הם חומרים שיש להם תכונה ייחודית, שכאשר מקרינים עליהם באור נראה או באור אולטרא סגול, הם בולעים את אנרגיית האור ועוברים תהליך של ערעור, למצב בלתי יציב. לאחר מכן הם חוזרים למצב יציב, תוך פליטת אנרגיית אור. האור הזה הנפלט הוא מקור הפלואורסנציה. תהליך זה חוזר על עצמו, כל אימת שמקרינים על חומרים אלה באור השמש או באור מלאכותי. הפסקת הקרינה תפסיק את תהליך הפלואורסנציה.
רש"י , כפי שראינו, טוען שמשה קיבל את הקרינה במערה: "שנתן הקדוש ברוך הוא ידו על פניו, שנאמר 'ושכותי כפי".
יכול להיות שהקב"ה נתן על פני משה משחת פלואורופור, שגרם לקירון עור פני משה במפגש עם בני ישראל ועם הקב"ה, בחוץ באור השמש.
לאחר סיום המפגש נאמר: "וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה". מדרש אגדה: "ויכל [משה] מדבר אתם ויתן על פניו מסוה. כמו צניף מפני האורה". עם הצניף הוא התעטף בדומה להתעטפות בטלית, כדי למנוע את קרינת השמש על פניו, ובכך להפסיק את קירון עור פניו – תהליך הפלואורסנציה, כאשר לא היה צורך בקירון זה בזמנו הפנוי, כאשר לא התקיים מפגש עם הקב"ה או עם בני ישראל.
(תצווה תשעו)