הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)הפילוסוף דיוויד לואיס אמר פעם, שכאשר פילוסופים יוצאים לקרב נגד הנחות יסוד, בדרך כלל הפילוסופים הם אלה שיפסידו. אף על פי כן, בחינה מחודשת של הנחות יסוד מובילה במקרים רבים להתקדמות פילוסופית ומדעית, לתובנות ולתשובות חדשות.
אחת מהנחות היסוד הרווחות ביותר היא קיומם העצמאי של עולם החומר וחוקי הטבע. רוב האנשים מאמינים שהעולם קיים באופן אובייקטיבי, ללא תלות במודעות שלנו כלפיו. אם עץ נופל ביער, או כוכב לכת מסתובב בגלקסיה, ואין איש רואה – עדיין הם קיימים באותה מידה. העולם היה קיים לפנינו, והוא ימשיך להתקיים גם אחרינו. לא רק העולם עצמו, אלא גם חוקי הטבע לפיהם הוא מתנהל, היו קבועים ועומדים מאז ומעולם. לפי הנחות אלה, כאשר אנו מתבוננים במציאות אנחנו לא יוצרים שום דבר חדש, אלא רק מגלים את מה שכבר קיים, בין אם מדובר ביבשת חדשה או בחוק טבע לא ידוע.
הנחות אלה נראות לנו מאד סבירות. אבל בואו ננסה לרגע לפקפק בהן. כאשר אנו מתבוננים בדבר חדש, שאיש לא ראה קודם, האם יש לנו הוכחה לכך שהוא התקיים גם רגע לפני כן, לפני שצפו בו? אולי הצפייה האנושית לא מגלה דברים, אלא יוצרת אותם? אולי הקיום המוגדר והקבוע מותנה בכך שמישהו יצפה בו?
בואו נספר סיפור חלופי. כאשר נוצר העולם לראשונה, לא היה בו עדיין חומר ולא חוקי טבע. מה שהיה בו הוא מין ערפל היולי – מציאות שקיימת בפוטנציאל בלבד, בכוח ולא בפועל. רק כאשר הופיע האדם והחל לצפות במציאות, החל העולם ללבוש בהדרגה צורה קבועה ומוחשית (אפשר להשוות זאת לדף מחשב, שהולך ומופיע לעיני המתבונן ככל שגוללים את המסך למטה, ויוצר בכך אשליה כאילו היה שם תמיד). לא בבת אחת הוא קיבל את דמותו הנוכחית; בתחילה היו קיימים בפועל רק אותם אזורים שהאדם חי בהם, ומעבר להם רחשו ערפילי ההיולי. העולם נעשה עגול לראשונה רק כאשר החלו היוונים לערוך תצפיות וחישובים לגבי שטחו. לחוקי הטבע לקח יותר זמן להיקבע, שכן כל זמן שלא נערכו לגביהם תצפיות מתודיות, עדיין לא קבלו הללו תבנית מסודרת. ככל שהתקדם המחקר המדעי וערך תצפיות על כל פינות המציאות, כך הלך העולם והתגבש בצורה קבועה, סדירה ומדויקת.
לפי הסיפור הזה, עולמם של הקדמונים היה שונה מאד מזה שלנו. הניסים, הכשפים, השדים והמפלצות למיניהם, שמתוארים בכל המיתולוגיות הקדומות, אכן יכלו להתקיים; הם יכלו להגיח מתוך ערפילי ההיולי אל אזורי המציאות שהתממשו, ומכיוון שחוקי הטבע עדיין לא היו קיימים, הם לא היוו כל סתירה עבורם. בהעדר חוקי טבע קבועים, קל יותר היה להשפיע על המציאות בכוח המחשבה והרצון, ולכן קסמים פעלו. גם את חלק מסיפורי התורה קל להבין כך; המבול יכול היה לכסות את כל העולם, מכיוון שהעולם שהתקיים באותו זמן היה מצומצם בהרבה מזה שלנו, והכיל רק את האזורים שהיו מיושבים על ידי בני אדם. כך גם יכול היה נח להכניס לתיבה את כל החיות. יעקב יכול היה להשתמש בתחבולת המקלות כדי לגרום לצאן להוליד וולדות בצבעים שבחר, משום שחוקי הגנטיקה עוד לא היו קיימים אז. וכן לגבי סיפורים רבים אצל חז"ל, "השתנות הטבעים" וכו'. ומומלץ לעיין בדברי חז"ל על "אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין", לפיהם כל זמן שלא צפה האדם בערימת התבואה שלו, גודלה לא נקבע עדיין והוא יכול להשתנות.
ואם מישהו חושב שמדובר בספקולציה דמיונית בלבד, הוא מוזמן לקרוא את התיאוריות החדשות של מדענים כמו ג'ון ארצ'יבלד ווילר וג'ים אלבידג', ולגלות שיתכן בהחלט שהמדע צועד בדיוק בכיוון הזה. כל מה שצריך הוא בחינה מחודשת של הנחות יסוד.
(תצווה תשעה)
