קול ה' בקולנוע

"מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך, כי מלא כל הארץ כבודו, ואפילו מסיפורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך, כמו שכתוב: 'ספרו בגוים כבודו'" (ר' נחמן מברסלב).
בדורנו החליפה המדיה הוויזואלית במידה רבה את המילה הכתובה, והסרטים תפסו את מקומם של הספרים בראש סולם התרבות הפופולארית. מעטים הם הספרים רבי המכר שהכנסותיהם מתחרות באלה של סרט הוליוודי ממוצע. כיוון שכך, הרי המשימה המוטלת עלינו היא למצוא את כבוד ה' הצועק מתוך הסרטים, ואת האופן בו הוא מדבר אלינו דרכם.
היהדות לא הקדישה עדיין התייחסות מספקת לתחום הקולנוע והסרטים. יש השוללים אותם מכל וכל בשל בעיות רבות שקיימות בהם, מחוסר צניעות ועד השקפות זרות. גישה זו הגיונית ומובנת לחלוטין. אחרים פתוחים יותר לסרטים כשרים, אך רואים בהם בעיקר עניין של בילוי לשעות הפנאי. לעומת זאת, ישנם יהודים שרואים בסרטים מדיום דרכו מדבר אלינו ה'. אמנם המסר עלול להיות מכוסה בשכבות של לכלוך וקליפות, אבל מי שיודע להוציא אותו משם יכול לזכות לתובנות וחוויות שאינן נמצאות במקום אחר.
חשוב להבהיר כמובן, שישנם סרטים שאין כל היתר לצפות בהם בתירוץ של "בירור ניצוצות". ישנם גבולות גזרה הלכתיים, שנידונים בספרים כמו "בין הזמנים" של הרב סתיו. המדובר פה הוא בסרטים הנמצאים בתוך אותם הגבולות. בסרטים כאלה ניתן למצוא עושר רב של מסרים, תובנות וחוויות מעצבות תפיסת עולם. חייהם של אנשים רבים השתנו בעקבות צפייה בסרט, ואף בעקבות סצנה אחת או משפט אחד. לפעמים אני חושב, שהקב"ה בחר להסתיר את סודות היקום לא רק בספרי תורת הנסתר, אלא דווקא במקום הגלוי לעין כל – בסרטים, בספרים ובמשחקים שונים, שרוב מי שרואה אותם תופס אותם כשעשוע בלבד, אבל מי שהסודות מיועדים אליו קולט אותם כאשר הוא נחשף אליהם.
ומה מיוחד כל כך בסרטים? אמר מבקר קולנוע אחד, שסרטים הם התרופה לספקנות, משום שהם גורמים לך להאמין. בזמן שאדם צופה בסרט, הוא משעה את אי-האמון הרציונאלי שלו, ומוכן לקבל את העולם הבדיוני שבסרט ולהתייחס אליו כאילו הוא אמיתי. לאורך הצפייה הוא מתייחס לדמויות שבסרט כאל אמיתיות, וחולק את רגשותיהן, מחשבותיהן, תקוותיהן ופחדיהן. הוא כואב את צערן ושמח בהצלחתן. אנשים יכולים להתרגש עד דמעות מול המסך, בלי שקול ההיגיון יפריע להם בהערה ש"זה רק סרט". דרך הסרטים ניתן, אם כן, להגיע לאמונה, ולהישאר איתה גם אחרי סוף הסרט.
הסרטים הם גם אמצעי נפלא להעברת חוויות. באמצעות הסרטים יכול האדם לראות את העולם דרך דמויות, זוויות וצורות חיים שונות. הוא יכול לבקר ברחבי העולם ובעולמות וזמנים אחרים, להיות ילד, אשה, זקן או יצור לא-אנושי, להשתייך לעמים שונים ומקצועות שונים. במקום לראות את העולם מנקודת המבט האישית שלו, הוא יכול לראות אותו דרך אינספור נקודות מבט אחרות, והדבר מעשיר את אישיותו ומעמיק אותה.
כמובן שיש גם סכנות בסרטים. הם יכולים לחולל אמונות כוזבות וחוויות שליליות, וכך להשחית את האדם במקום לבנות אותו. נדרשת כוונה טהורה לשם שמיים וזהות אישית מוצקה לפני שניגשים אליהם, ולא כל אחד מסוגל לכך. אבל כמו בתורה, להבדיל, יכול האדם למצוא את סוג הסרטים המסוים שקול ה' קורא אליו מתוכם – פנטזיה או דרמה, אימה או קומדיה. ואת הקול הזה הוא יכול להעביר גם לאחרים.
והערה שימושית: באתר IMDB – Internet Movie Data Base, מופיע מידע על כל סרט שיצא אי פעם. בין היתר מופיע שם "מדריך הורים", המכיל מידע מפורט על כל תוכן בעייתי שעשוי להיות בסרט – צניעות, אלימות, ניבולי פה וכדו'. על ידי בדיקה מוקדמת שם ניתן לדעת לברור את הסרטים הכשרים והמתאימים לכל אחד.
(ויקה"פ תשע"ה)