ד"ר יצחק קניגסברג"ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת. ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קודש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי" (שמות כח',ב'-ד'). "ולבני אהרן תעשה כתנות ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת" (שם כח', מ'). בגדי הכהונה נקראים בגדי קודש, מכיוון שהם שימשו בעבודת הקודש במשכן, כפי שציווה הקדוש ברוך הוא. אין ספק שבגדי הכהן הגדול היו מרשימים: "כי אלה הבגדים לבושי מלכות הם" (רמב"ן) . הם היו עשויים זהב תכלת ארגמן ואבנים יקרות, ולכן ענו להגדרה: "לכבוד ולתפארת". אך כיצד מתיישבת הגדרה זאת עם בגדי הלבן, שבהם שימשו הכוהנים במקדש, שהיו עשויים פשתן פשוט?
בגדי הכהונה היו חלק מהציווי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בניית המשכן נועדה להשכין את מציאות הקב"ה בתוך בני ישראל . איזה תפקיד מלאו בגדי הכהונה להשגת מטרה נעלה זאת?
פתגם עממי אנגלי אומר: "הבגדים עושים את האדם". ניתן להוסיף ממקורותינו: "מותר אדם מן הבהמה" – בבגדו.
כל היצורים, כולל האדם המוגדר כנזר הבריאה, נבראו כשהם ערומים. לאחר חטא האכילה מפרי עץ הדעת טוב ורע, אדם וחוה הבינו שהם ערומים ושונים מכל החי אשר על פני האדמה, וכיסו את ערוותם בעלי תאנה. הקב"ה בעצמו השלים את היצירה הקרויה אדם ב: "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם" (בראשית ג',כא'). זהו האביזר המלאכותי היחידי שה' עשה לאדם, ובכך הוא הותיר אותו מן הבהמה גם בהופעתו החיצונית, ולא רק בתובנה השכלית. הבגדים עושים את האדם – אדם, ומבדילים אותו מכל החי אשר על פני האדמה.
מכאן ואילך הבגד הפך לחלק בלתי נפרד ממהות האדם. לבושו מעיד על מעמדו בחברה, על תפקידו ומקצועו. הבגדים שאדם לובש משפיעים על התנהגותו. אדם הלובש חליפה מחויטת של מנהל בכיר, איש עסקים, או נושא משרה רמה, יתנהג בצורה שונה כאשר הוא יפשוט את חליפתו וילבש מדי צה"ל בדרכו למילואים, או יעטה לבוש ספורטיבי בדרכו למשחק כדורגל.
אופנות בגדים, הם עניין של היסטוריה וגיאוגרפיה, מכיוון שהם עוצבו בידי בני תמותה. לא כן בגדי הכהונה, שעוצבו בידי מעצב עליון קונה שמים וארץ. אופנת בגדים זאת נצחית ואינה בת חלוף. בתקופת בית שני, שימשו במקדש כהני בית חשמונאי, בבגדי הכהונה שעוצבו כאלף שנים קודם לכן, ונראו זהים לגמרי לבגדי הכהונה שהוכנו בידי בצלאל ואהליאב: "כאשר ציוה אותם ה' כן עשו", ובהם שימשו אהרן ובניו במשכן העדות במדבר סיני.
בעל תפקיד נכנס לתפקידו דרך בגדיו. שופט יעטה גלימה שחורה, שוטר ילבש את מדיו וחייל יחגור כלי מלחמה כשהם עומדים למלא את משימתם. כך גם הכוהנים בעבודתם: "בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם, בזמן שאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם" (זבחים יז',ב').
הכבוד והתפארת של בגדי הכהונה לא באו להם בשל הידורם ( בגדי כהן גדול ), אלא בשל העובדה שהקב"ה ציוה לעשותם לכבוד ולתפארת – בגדי הכהן הגדול בסגנון לבוש מלכות, ובגדי כהן הדיוט בסגנון לבוש עממי.
הכהן הגדול ייצג את הממלכתיות בהופעותיו בפני עם ישראל. תפקיד הגשת ספר התורה למלך ועמידתו לצידו במעמד הקהל, במוצאי שנת השמיטה בסוכות, בעת קריאת חלקים מספר התורה על ידי המלך בפני עולי הרגל לירושלים, הוא דוגמא לכך. בגדיו המהודרים של הכהן הגדול התאימו לבגדי המלכות שלבש המלך. גם בתוך בית המקדש התמקדו עבודותיו בצד הממלכתי ובהקרבת קרבנות ציבור. לא כן הכהן ההדיוט. הוא התמקד בקרבנות היחיד שבני ישראל הביאו למקדש.
בגדי הכהן מסמלים היטהרות וכפרת עוונות: "למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דם, שנאמר: "וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם" (בראשית לז'). מכנסים מכפרות על גילוי עריות, שנאמר: "ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה" וכ"ו (זבחים פח', ב').
השילוב בין הופעת הכהן הגדול בפני העם כשהוא לבוש בבגדי פאר, לבין המפגש האינטימי בין הפרט, מקריב הקרבן, עם הכהן ההדיוט הלבוש בפשטות ובטוהר, הביאו את בני ישראל להידוק הקשר עם אביהם שבשמים, וכך מילאו בגדי הכהונה – בגדי הקודש את תפקידם בהשכנת מציאות הקב"ה בתוך בני ישראל, לכבוד ולתפארת.
(תצווה תשעא)
