הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)התפילות בראש השנה וביום כיפור ארוכות יותר מהרגיל. כמו כן יותר אנשים מאשר בשבת רגילה מגיעים לבית הכנסת. הארכת התפילה וריבוי המתפללים מגבירים את החשש מהידבקות בקורונה. מפאת כל זאת, נראה שהשנה במיוחד צריך להתכונן לתפילות החגים, כך שהן תקוצרנה באופן משמעותי.
אם מתבוננים בטקסט הבסיסי של תפילת ראש השנה, לא נראה שתפילה זו אמורה לקחת יותר מתפילת שבת רגילה. כמו בשבת, בתפילת שחרית של ראש השנה יש שבע ברכות. ההבדל המרכזי הוא בתפילת מוסף, בה בראש השנה נאמרות תשע ברכות ארוכות יחסית, לעומת שבע של שבת. ואולם הבדל זה מתקזז בקריאת התורה של ראש השנה, הקצרה באופן משמעותי מקריאת התורה של שבת. קיזוז זה כולל בתוכו אף את הזמן שמקדישים בראש השנה לתקיעה בשופר (בשנה זאת, רק ביום השני). אכן, את תפילת ראש השנה ניתן לסיים תוך שעה וחצי-שעתיים, לכל היותר.
מדוע אם כן תפילת ראש השנה ארוכה באופן משמעותי מתפילת השבת? שתי סיבות מרכזיות לכך: האחת, המנגינה. בתפילת ראש השנה מוקדש זמן רב לניגונים ולחזנות. טקסט שאמירתו לוקחת שניות בודדות, יכול בראש השנה להיות מושר לאורך דקות ארוכות בידי שליחי ציבור. השירה המרובה מאריכה באופן משמעותי את זמן התפילה.
הסיבה השנייה לכך היא הפיוטים שנוספו לאורך השנים למחזור התפילה. כך עלינו להודות לרב שלמה טל, אשר במהדורתו למחזור 'רינת ישראל' הוציא מסדר התפילה הרבה מהפיוטים שנכתבו במחזורים קדומים ודחקם לסוף המחזור, שם הם מובאים כאפשרות בלבד עבור אלו המעוניינים לאמרם. ואף על פי כן, עדיין נותרו פיוטים לא מעטים בתוך התפילה, אשר גורמים להארכתה באופן משמעותי. אם נוסיף על כך את העובדה שדווקא את הפיוטים הללו נהנים שליחי הציבור לשיר, נבין מדוע הפיוטים מאריכים את התפילה בצורה כמו משמעותית.
כאמור, השנה, בעקבות המצב המיוחד בו אנו שרויים, חובה היא לקצר את התפילה, ועלינו להחליט על מה נוותר. לדעתי קשה יותר לוותר על המנגינה מאשר על הפיוטים; לא מפני שלמנגינה יש מעמד הלכתי גבוה יותר אלא משום שהיא זאת שהופכת את תפילת ראש השנה לכה מיוחדת. היא שנותנת לה צבע וטעם. לכן לדעתי, קודם שנקצר במנגינות, נחתוך בפיוטים. כיצד נעשה זאת? לכך נקדיש את רשימתנו הבאה.
(כי תבא תשפ)
