הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)מצוות השבת אבידה היא חלק ממערכת המצוות המחייבת את האדם לצאת ממסגרותיו הפרטיות, ולהתייחס גם למצוקתו של האחר. האחר איבד את ממונו, והמוצא חייב להשקיע זמן ומאמץ כדי לאפשר למאבד לשוב ולקבל את ממונו. התורה מדגישה כי מצווה זו חלה גם על "אויב" ו"שונא", ואולי אפילו יש להקדים את ההשבה אליהם, הן בשל האחריות של האדם גם לאנשים שאינם אוהבים אותו, והן בשל כפיית היצר שיש בדבר, והפתח שנפתח כדי לנצל דווקא את המציאות המצוקתית הזו ולחדש את הברית ואת הקשר ההדדי. כאמור, מדובר במערכת מצוות כמו "לא תעמוד על דם רעך" שאינה מאפשרת לאדם מישראל להסתגר ב"שלי שלי, שלך שלך", ומחייבת אותו להיפתח אל ה"אחר".
כדרכה המיוחדת של התורה שבעל פה, הוגדרה מצווה זו במערכת של פרטי הלכות: מה נחשב כאבידה, ממתי אדם מתחייב להשיבה, מהו תהליך ההשבה, מה הוא רשאי ולעתים חייב לעשות עם האבידה עד שישיב אותה לבעליה, מי ובאלו תנאים פטור ממצווה זו ועוד ועוד. לחלק מהשאלות הנפוצות בדיני אבידה לא ניתנו תשובות "סגורות", כמו מה לעשות עם אבידה שיש בה סימן ושהגיעה כנראה לידינו ללא ייאוש בעלים, ואין אנו מוצאים את בעליה, ועוד שאלות מרתקות אחרות.
המציאות המודרנית מחייבת יישום מלא של יסודות הלכות אבידה במציאות המשתנה. העובדה כי אנו זורקים הרבה מאוד חפצים על אף שיש בהם ערך מעלה את השאלה בדבר המחויבות להשיב אבידה כאשר לדוגמה מוצאים דבר שיש בו סימן שעלותו נמוכה; השאלה היותר נפוצה היא כיצד להכריז על האבידה במציאות המודרנית, בה אין אבן טוען בירושלים אליה ניתן לפנות ועוד ועוד. שאלות אלו נמצאות בפני פוסקי ההלכה העונים תדיר לכך, חוברו מעט ספרים, ואף על פי כן שערי חידוש ופסיקה לא ננעלו.
דרך נוספת להתמודדות עם מצווה מרכזית זאת היא לנסות ולהפיק דווקא תועלת מהמציאות המודרנית, ולהשתמש בכליה כדי להציע מסלולים נוספים למימוש מצוות ד'. הטכנולוגיה קיימת, האפשרויות פתוחות, ויש צורך רק במסירות נפש, במחשבה על העניין ובלווי הלכתי ראוי לנושאים החדשים העומדים על הפרק.
רשת האינטרנט פותחת שערים טכנולוגיים אלה. ההכרזה הטובה ביותר, אפשרות החיפוש הנוחה ביותר, "אבן הטוען" הוירטואלית המחודשת היא אחד הכלים המצוינים היוצרים נתיב לקיום מלא של מצוות השבת אבדה. מובן כי אם מדובר באבידה שאופייה מקומי חובת ההכרזה המקומית (מודעות באזור וכדו') לא פגה, אולם הדרך הטובה ביותר היא לעשות זאת בצורה זו. ואכן, יש מי שמתמסר לעניין, ויצר אתר מיוחד להשבת אבידות: http://www.ebood.co.il/. אמנם, אין מדובר באתר "רשמי" (על אף שהוא מעיד על עצמו ככזה) אולם נפתח שער רחב ממדים להגברת הנאמנות לדבר ד', ולקיים את המצווה הגדולה. יישר כוח לבונה האתר ולמתחזקו. עתה מוטלת המשימה על הציבור – להפיץ את בשורתו.
מעצם יצירת היעד אנו למדים עניינים כל כך חשובים: "משוגע" לעניין יכול לשנות את העולם בנושא מרכזי וחשוב, טכנולוגיה ניתן לרתום למטרות קדושות ועילאיות, ניתן לחנך את האדם לאחריות לממון חבירו ולמניעת ההסתגרות שלו, דיני ממונות הם אחד הנתיבים העיקריים של התקדשות והתקרבות לריבונו של עולם, ועוד עניינים רבים אחרים. בשעה שהנפש מפויסת ויש בכוחה להפליג למחוזות אחרים,
היא יכולה לעסוק בהשבת האבדה העמוקה מכולם – השבת האבדה העצמית. היא יכולה ללמוד על העובדה במשך השנה אנו הולכים לאיבוד ועתה אנו מצווים להשיב את עצמנו לעצמנו, היא מלמדת על האחריות של כל אחד מאתנו לאבידתו הרוחנית של אחר, היא מצווה עלינו לדרוש את אחינו גם אם הוא אויבינו או שונאינו, היא מעצבת את המשמעות העמוקה של החיפוש המתמיד אחר אבידותינו הרוחניות ועוד ועוד. כך חוברות להן המחשבות הרוחניות הנכספות לאבדת בת מלך ומימוש האחריות הממונית של האדם, ונהפכות לאתת.
(נצבים וילך תשסז)
