ד"ר יצחק קניגסברגבמקרים רבים המסרים שהתורה מעבירה אלינו בנושאי קיום המצוות, כוחם יפה גם בתחומי חיים אחרים. אחד המסרים מופיע בפרשתנו: "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (דברים יג'), ובפר' ואתחנן: "לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ" (שם ד'). על סיבת הישנות הציווי בשני מקומות נחלקו המפרשים:
רש"ר הירש : "האיסור האמור כאן נוקט לשון רבים: "לא תספו על – הדבר וגו' ולא תגרעו ממנו". נראה אפוא, שהוא מזהיר את כלל האומה שלא יחדשו מצוה כמצוה א-לוהית ויוסיפו אותה למצוות ה' שנמסרו בכתב ובעל פה. כנגד זה האיסור האמור לקמן נוקט לשון יחיד: "לא תסף עליו ולא תגרע ממנו". נראה אפוא, שהוא מחייב כל יחיד לקיים כל מצוה כמות שנמסרה – בלא תוספת ובלא מגרעת". בפרשת ואתחנן הציווי לאומה ובפרשתנו הציווי ליחיד. הגר"א : "לא תסף עליו" וקשה, הרי כבר נאמר לעיל בפרשת ואתחנן: "לא תוסיפו", ויש לומר ששם הכוונה לבל להוסיף מצוות חדשות על מנין התרי"ג מצוות, וכאן הכוונה על המצוות עצמן לקיימן בלי תוספת". כשם שלא יעלה על הדעת לגרוע מצווה מתרי"ג המצוות, כך אין גם להוסיף מצווה מעבר לתרי"ג המצוות שציוונו הקב"ה ביד משה. לגבי הוספה או גריעה במצוות עצמן הכוונה ל: "חמשה טוטפות בתפילין, חמשה מינין בלולב, ארבע ברכות בברכת כהנים" (רש"י), כי "הדבר השלם הוא לא יקבל לא תוספת ולא מגרעת". (מלבי"ם). "אבל מה שתקנו רז"ל והגדרים והסייגים שלהם אין זה נקרא תוספת, כי לא באו אלא לשמור את העיקר, כמו שעושים לכרם גדר סביב כדי שישתמר הכרם, וכן צותה התורה: (ויקרא יח, ל) "ושמרתם את משמרתי", ואמרו רז"ל:
(יבמות כא א) עשו משמרת למשמרתי." (רבנו בחיי).
חז"ל אכן קבעו : "ועשו סייג לתורה" (אבות א',א'), במקום שסייג כזה נחוץ לשמירת מצוות התורה. הם לא אמרו ועשו סייג לסייג בכדי לענות על צורכי האדרת מידת חסידות למן דהו, כי ודאי יש גם בזה איסור "לא תוסיף עליו", וחז"ל כבר הגדירו סוג כזה של סייג כ "ולא עם הארץ חסיד" (שם ב',ה'). במקרים אלה הפרשנות של "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" הוא – כל המוסיף גורע, מביא לזילות בקיום המצווה וגורע חלק מהציבור מלקיימה.
כאמור המסר "לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ", משמש את האדם בתחומים מגוונים. נביא מספר דוגמאות:
בריאות: חומצה פולית היא ויטמין מסיס במים מקבוצת B, כאשר נוטלים חומצה פולית במינון הנכון ועל פי המלצה של רופא, מבלי להוסיף עליו ומבלי לגרוע ממנו, היא יעילה מאוד במניעת מחלות לב וכלי דם, והיא עשויה לסייע במניעת שבץ מוחי ולמנוע ירידה ביכולת הקוגניטיבית. אך עודף חומצה פולית עלול לגרום לתהליכים סרטניים בגוף. גישה זאת ישימה בנטילת כל סוגי התרופות.
תחבורה: הנהיגה בנתיב מהיר תתבצע בתחום מהירויות שלא יסכן את הנהגים. אין להוסיף ואין לגרוע מתחום מהירויות זה, ולכן חל איסור גם על כלי רכב חקלאיים איטיים לעלות על כבישים אלה.
הנדסה: קביעת גבולות הדיוק בחישוב מידת ערך או גודל העצם. אריסטו ביטא השקפה זו באומרו: "המאפיין אדם מלומד הנו החפוש אחר דיוק בכל קבוצת עצמים רק באותה מידה שטבע העצם מאפשר זאת". לדוגמה: מדידת אורך המגרש שעליו ייבנה בניין יגיע עד לסדר גודל של מילימטרים. מעבר לזה אין למדידה משמעות מעשית. הדיוק עד לסדר גודל של סנטימטרים בלבד עלול לגרום לאי דיוקים בבניה. הכלל: לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ יפה כוחו גם כאן.
(ראה תשעו)
