כל הפוסטים בויצא

ברשימה הקודמת טענו שאיסור אמירת שקר הוא יותר מוסרי מאשר הלכתי. דהיינו, מדובר באיסור שנוגע לדפוס התנהגות מסוים ולאישיות מסוימת

"אני צריך לישון על זה". חישבו על המשפט הזה: הרי שינה היא זמן עמוק למנוחת הנפש והגוף ולשביתה ממחשבה. ואעפ"כ,

מדרש ידוע מספר לנו שלבן, המחבק ומנשק את יעקב, רוצה בסך הכל לבדוק איפה הוא מחביא את הכסף. אנחנו מקבלים

ביציאתו של יעקב לחרן הוא חוזר לבית מדרשם של שם ועבר לארבע עשרה שנים נוספות: "חזקיה אמר: בן ס"ג שנים

מחתונת יעקב עם לאה ועם רחל נלמד יסוד הלכתי, 'אין מערבין שמחה בשמחה'. בתלמוד הירושלמי למדו זאת ממה שאמר לבן