הרב שי פירון"אני צריך לישון על זה". חישבו על המשפט הזה: הרי שינה היא זמן עמוק למנוחת הנפש והגוף ולשביתה ממחשבה. ואעפ"כ, לפעמים "אני צריך לישון על זה". מסתבר שבשינה אנו עובדים. לא מעט. בכוחן של מחשבות וחלומות לשבֵר הרים.
פרשת השבוע שלנו פותחת בחלום: "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא: וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ". החלומות יחזרו עוד פעמים רבות בספרי המקרא: אצל יוסף, גדעון, שלמה המלך, ועוד.
מה תכליתם של החלומות? המדענים נחלקו. יש שסברו שתכלית החלום לשמֵר את פעילות המוח גם בשעת השינה; אחרים סברו שתכלית החלום לדמות פעולות אמת; להגשים תשוקות; לגבש או לפרק זיכרון; לסייע בריפוי פסיכולוגי של כאבי לב ונפש, ועוד. למגינת לבי מחקר החלומות מזוהה יתר על המידה עם מחקריו של ז. פרויד שסבר שתכלית החלום לשרת את התת מודע שלנו, ולא עם מקורות הקודש שלנו, אוצר עמוק להבנת החלום וייעודו.
חז"ל לימדונו שחלום הוא אחד משישים של נבואה. במסכת ברכות מתארת הגמרא את הכמיהה לפתרון החלום: "עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי" (ברכות נ"ה).
חלום רע, הוביל לתענית. צום בו ביקש האדם להתמודד עם התמונות הקשות אליהן התוודע בשנתו. זוהי הכרזה ברורה שלחלום יש משקל במציאות. חז"ל גם אפשרו להתמודד עם החלום הרע באמצעות הטבת חלום: "הרואה חלום ונפשו עגומה ממנו, יילך ויפתרנו בפני שלשה. 'יפתרנו'?! והאמר רב חסדא כי חלמא שלא מפשר הריהו כאגרתא דלא מקריא ]חלום שלא נפתר הריהו כאגרת שלא נקראה, ואם חושש מפני החלום מדוע יקרב את התגשמותו [?אלא אימא כך: יטיבנו בפני שלשה".
ההבחנה בין צום- תענית חלום, לבין הטבת חלום, מעניינת. בפניך שתי אפשרויות: האחת – לבטל את החלום, למחוק אותו באמצעות תענית. עינוי יעביר את תשומת הלב למחוזות אחרים, הא-ל יסלח והחלום יחלוף. לעומת זאת, נוסח הטבת חלום לא מבקש לבטל את החלום אלא מסייע למתֵק אותו. להפוך אותו מרע לטוב. מי שהופך חלומות רעים לטובים, יידע להתמודד גם עם מציאות מורכבת וקשה ולהפוך אירועים וימים רעים לטובים יותר.
ברבות השנים, ברחנו מהחולמים. נראה לנו שהם הזויים, מנותקים. אנחנו מעדיפים אנשים ריאליסטיים, כאלה המרוכזים בתהליכים סדורים. חסרים לנו מנהיגים חולמים, כאלה שרואים בחלום רמז לנבואה.
חלום הבא בשעת שינה מהווה הזמנה להתחלה חדשה ברגעי היקיצה. חלום הוא כלי לשבור את קו המחשבה ההגיוני, זה המצביע על מה שיקרה מחר או מחרתיים. החלום "המורד במציאות וגבוליה, הוא הוא באמת, האמת היותר הווייתית של המציאות עולם" (הרב קוק).
נורא היה לנו, אילו גדולי הדורות לא היו חולמים. כך כתב הרב מ.צ. נריה: "גדולים החולמים חלומות גדולים והופכים חלומות למציאות. גדולים העוסקים במעשים קטנים והופכים את המעשים לגדולים". תחת זה קיבלנו מנהיגים החוששים מחלומות ומהתגשמותם. שבויים בקונספט לוגי מיושן. "לישון על זה" פירושו לאפשר לעצמי להתחיל מחדש. לפרוץ דרך. לא לקדש את החשיבה השגרתית מבלי לאפשר לי להגשים חלומות. מנהיגנו פועלים באותה דרך במכלול של תחומים. מפחדים מהחלומות. איך אמר החוזה, הרצל: "אין החלום כה נבדל מן המעשה, כמו שיחשבו רבים. כל מעשה בני האדם היה לפנים חלום, ואחרי כן היה גם כן לחלום". נקודה למחשבה.
(ויצא תשפ)
