זכר או זייכר?
בשבת הבאה, שבת זכור, תתגלע המחלוקת, בה"א הידיעה, המפלגת את קהילות אשכנז: כיצד יש לקרוא את המלים "זכר עמלק" שבפרשת
בשבת הבאה, שבת זכור, תתגלע המחלוקת, בה"א הידיעה, המפלגת את קהילות אשכנז: כיצד יש לקרוא את המלים "זכר עמלק" שבפרשת
בפרשת תרומה מתוארים הכלים השונים שהיו במשכן. כלים אלו היו עשויים מעץ ומזהב. אולם הרכב החומרים בכל כלי היה שונה.
יש אנשים שמדברים על קדמה ונאורות כאילו האנושות נמצאת כבר בשיא התקדמותה, צעד לפני חזון אחרית הימים. האמת היא שהאנושות
שתי הפרשיות שלפנינו, תרומה ותצווה, שייכות לסדר קודשים. אמנם, אין בהן דיון על אופן ההקרבה, מקום המקדש, הכהונה וכל הנלווה
על הפסוק : "וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת" (שמות כא,יז) , אומר המדרש: עונש שמענו אזהרה מנין, ת"ל (שמות כב,
לאחר המחזה הנשגב של קריעת ים סוף, ההוד וההדר של מעמד הר סיני, הציוויים המרובים של פרשת משפטים שחובקים עולם
עוצמת גלי האהבה, החום, האבל והפירגון שהתפרצו ועלו מכל עבר ומכל רחבי ישראל ושדרות הציבור עם היוודע דבר פטירתו של
במסגרת התרומה שבני ישראל נצטוו להביא לבניית המשכן, הם סיפקו לעוסקים בהקמתו את התכלת, הארגמן ותולעת השני. רש"י מפרש (שמות
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ולא נאמר: ועשו לי משכן, או לחילופין: ועשו לי בית מקדש. פסוק זה נראה במבט
פרשת תרומה היא ראש השנה השנתי לחיזוק הנאמנות שלנו והזיקה למקום הקודש והמקדש. מקום מיוחד זה, מהווה לדעת הרמב"ן את