הרב ד"ר משה רט (מכון ידעיה)יש אנשים שמדברים על קדמה ונאורות כאילו האנושות נמצאת כבר בשיא התקדמותה, צעד לפני חזון אחרית הימים. האמת היא שהאנושות עוד נמצאת בפרהיסטוריה. ההיסטוריה האמיתית עוד לא התחילה אפילו.
המדד העיקרי ל"התקדמות" הוא ההישגים הטכנולוגיים. אם יש לך סמארטפון מדור חדש יותר, אתה יותר מתקדם, וממילא גם דעותיך והשקפתך הם הנאורות בהתגלמותה – ואילו כל הדורות הקודמים, שלא היו להם סמארטפונים כאלה, הם פרימיטיביים וחשוכים. אבל הטכנולוגיה אינה המדד החשוב באמת להתקדמות. מה שחשוב הוא לא איזה צעצועים המציא האדם, אלא מיהו האדם עצמו – עד כמה הנשמה שלו מפותחת. ובתחום הזה, ההתקדמות מאז תקופת האבן היא מינורית למדי, שלא לדבר על נסיגה לאחור בתחומים רבים.
מה שבאמת נחשב להתקדמות, הוא ידיעת אלוקים. ככל שהאדם יודע ומשיג יותר את אלוקים, הולך בדרכיו ומתדמה לו – כך הוא מתקדם ומתעלה. אתה יכול להיות איינשטיין, אבל אם אינך מכיר את אלוקים, אתה לא שונה מהותית מבן שבט באפריקה. זה שיש לך קצת יותר ידע שהצטבר לאורך הדורות לא עושה שום הבדל. מי שמחזיק באמונות כוזבות בקשר לאלוקים, ובודאי מי שכופר בו מכל וכל, חסר לו הדבר החשוב ביותר למעלת האדם. לעתיד לבוא, "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". האמונה בה' תהיה פשוטה וברורה כמו השמש בצהרי היום. באותו זמן, אנשים יסתכלו על האתיאיסטים והספקנים של הדורות הללו, כמו שהאדם המודרני מסתכל על אלה שחשבו שהארץ ניצבת על גב ארבעה פילים. הם לא יבינו איך מישהו יכול היה להאמין במשהו כל כך הזוי, כמו שהעולם נוצר במקרה. איך מישהו יכול להיות כ"כ עיוור, שלא יראה את אלוקים דרך כל הבריאה.
לא רק דעת אלוקים תתקדם, אלא גם נפש האדם. הרצון יהיה הרבה יותר מזוכך וטהור, יותר קרוב לאלוקים. בני האדם של ימינו ייראו בעיני האנשים בעתיד כמו ילדים קטנים או מוגבלים. מה ההיגיון בכל ההתנהגות ההרסנית הזו? בכל הנהנתנות התאוותנית והמתירנית? האם האנשים הפרימיטיביים של המאה ה-21 למשל, לא ראו עד כמה אורח חייהם הורס את בריאות הנפש, את חינוך הילדים, את מוסד המשפחה? האם הם לא יכלו למשול על תאוות הבצע והיצרים שלהם? מאין באו כל הדחפים האלימים והתוקפניים האלה, שסחפו את האדם מרמת הילדים בגן, ועד למלחמות המוניות?
העידן הנוכחי – מראשית האנושות ועד ימינו – ייראה בעיני אנשי העתיד כמו עידן פרהיסטורי חשוך ומלא אמונות תפלות. כשם שאנשים מתייחסים היום בזעזוע לתופעות של קניבליזם או קרבנות אדם, ולא מבינים איך בני אדם יכלו להתנהג כך בעבר – כך יתייחסו בעתיד להרבה מאד מהאמונות וצורות ההתנהגות המקובלות בחברה כיום, ממתירנות ועד מלחמות, מעישון סיגריות ועד חילוניות.
עידן החושך ייגמר כשהשמש תזרח – כאשר אורו של ה' יאיר את כל העולם. רק אז תתחיל ההיסטוריה האמיתית. האנושות תצא משלב הינקות והילדות, ותתחיל להתנהג כמו אדם בוגר. כל ששת אלפים השנים הנוכחיות ייחשבו בעיני האנשים אז כמו תקופת ילדות מביכה, כשם שהאדם הבוגר מסתכל על השטויות שעשה בילדותו, ולא מאמין שהוא זה שעשה אותן. ההיסטוריה האמיתית תתחיל את הספירה שלה מאפס, מהשנה של ביאת המשיח והתגלות כבוד ה'. כשילמדו ספרי היסטוריה עוד עשרת אלפים או חמש מאות אלף שנה, ההתייחסות לתקופה החשוכה הנוכחית תהיה לא יותר מפרק מבוא קצר, בסגנון: "בתקופה הפרהיסטורית, לפני התגלות ה', חיו האנשים בבערות חשוכה, וניהלו אורח חיים מעוות והרסני, מלא רוע וסבל. היתה זו תקופה קצרה של כששת אלפים שנה, עד שהתחיל העידן המודרני, עידן מלכות ה', בו זכינו לחיות כיום, ועליו נלמד עכשיו. נתחיל מפרק א – ביאת המשיח…"
(תרומה תשס"ה)
