כל המאמרים במדור מבט פסיכולוגי על מסכת אבות

  אבות א', משנה ט"ז "רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר אֳמָדוֹת" (אבות, א', ט"ז). "וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר

לא אחת אנו מגדילים לעשות, ומאמצים את הספק כאידאולוגיה וכמסווה להתנהגות נמנעת אבות, א' ט"ז "רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק,

3 התנהגויות מציין שמאי במשנתנו: עשייה, אמירה והבעת פנים. אדם המתייחס לדקויות הללו, מבין דבר מה במערכות יחסים… אבות, פרק א משנה ט"ו "שַׁמַּאי אוֹמֵר:

ראוי שהמשקל היחסי של הדיבור יהיה נמוך וניכר, בהשוואה למשקל המעשה אבות, פרק א משנה ט"ו "שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה,

לא מודעוּת וכוח רצון יבטיחו את ההצלחה, אלא דווקא קביעת מטרות בנות השגה אבות, פרק א משנה ט"ו     "שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע.

היום עלי לקחת אחריות על עצמי והיום ממש, לפעול ככל יכולתי לתיקון העולם אבות א משנה י"ד "הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי

  אבות א משנה י"ד "הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי. וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי". דע/י את עצמך

כל עוד הבדידות מניעה אותנו לעשייה חיובית ולמימוש כוחותינו בעולם, הרי שהיא נסבלת ואף רצויה אבות א משנה י"ד "הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם אֵין אֲנִי

   אבות א', י"ג "הוּא הָיָה אוֹמֵר: נָגֵד שְׁמָא, אֲבַד שְׁמֵהּ. וּדְלָא מוֹסִיף, יָסֵיף. וּדְלָא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב. וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלֵף". מעניין מדוע נכתבה משנה

  אהרון מסר נפשו על הסרת קנאה שנשאו אנשים זה על זה. פוטנציאל ההרס הטמון בקנאה לא היה זר לו פרק א משנה י"ב "הִלֵּל