הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)יום העצמאות הוא יום של הודיה לקב"ה ושמחה על הנס הגדול של הקמת המדינה: קיבוץ גלויות, התגשמות חזון הנביאים, השבת הריבונות הממלכתית, והקמת כוח המגן שמאפשר לנו להגן על עצמנו כדי שלא נהיה תלויים רק באחרים. להודות ולשמוח שזכינו בס"ד להקים מדינה משגשגת, מתקדמת ומובילה בתחומים רבים, שמאפשרת איכות חיים רוחנית וגשמית, שהוקם בה מרכז התורה היהודי הגדול ביותר בתולדות העם היהודי.
יום הזיכרון הממלכתי הצמוד לו, הוא יום התקדשות שבו אנו מתייחדים עם זכר הנופלים הגיבורים הקדושים, "שאין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם" (פסחים נ א), שמסרו את נפשם כדי לאפשר את קיומה של המדינה. ביום זה אנו, כאומה, ניצבים ליד קבריהם הדוממים, מצדיעים להם על גבורתם ואצילות נפשם, ומוקירים להם תודה עילאית. אנו מאמצים אל ליבנו את משפחותיהם השכולות ושואבים עוצמה מכוח עמידתן. לצד כל אלה, ראוי שכל אחד מאיתנו גם ישאל את עצמו אם עשינו די כדי להיות ראויים לקורבנם הקדוש והנאצל.
שנת העצמאות החולפת ה-75 למדינת ישראל הייתה שנה קשה, מאתגרת ורבת תהפוכות. ידענו תקופה קשה של פילוג ואחריה מלחמה קשה, שהחלה במחדל ביטחוני חסר תקדים ואסון קשה ונורא. החברה הישראלית עברה טלטלה קשה. אלפי משפחות הצטרפו למשפחת השכול, ויותר ממאה משפחות החטופים מצפים בכיליון עיניים לשוב יקיריהן. תמונות הנרצחים במיתות מפלצתיות ואכזריות חוזרות ומצטיירות לנגד עינינו. עדיין המלחמה לא הסתיימה. מלחמה רב-זירתית שמאיימת על הקיום של מדינתנו.
לפני זמן מה, תוך כדי המלחמה, התחדשו הפגנות אלימות, המאיימות על האחדות. כל אלה משפיעים על התחושה הלאומית. יש מי שבשל כך קוראים לבטל את כל האירועים החגיגיים המסורתיים של יום העצמאות, ויש שאף מבקשים לבטל את הסממנים הממלכתיים המסורתיים מאירועי יום הזיכרון ולמנוע מנציגי העם והממלכתיות לשאת דברים בטכסי הזיכרון הממלכתיים (כנראה גם ממניעים פוליטיים).
טעות גדולה תהיה להפוך את יום ההודיה והשמחה לעוד יום רגיל, ובוודאי לא ליום עצוב. גם אם נכון לצמצם אירועי בידור המוניים וקולניים ברחובה של עיר, נכון יהיה לקיים אירועים שיש בהם ביטויי שמחה עצורה ומידתית, והודיה לקב"ה. אומנם היה מחדל ואסון נורא, וליבנו עם חטופינו, אולם בזכות קיומה של המדינה בס"ד, ובזכות גבורתם של אלפי לוחמים ואזרחים שיצאו להגן בחירוף נפש – נמנע אסון גדול פי כמה. שום דבר אחר לא היה מונע מאויבינו השטניים שרוצים להשמידנו להפיק את זממם – להשמיד ולהרוג ולזרוע הרס עד תל אביב. תוך זמן לא ארוך הפכנו את הקערה על פיה, התחלנו בהשמדת תשתיות האויב בעומק השטח מעל הקרקע ומתחתיה, ופגענו באלפי מחבלים. הישג חסר תקדים. האם אין לנו להודות ולשמוח על כך שזכינו לנס שיש לנו מדינה יהודית שמאפשרת זאת, ואיננו תלויים רק ברצונם הטוב של אחרים?! האם לא ראוי להעלות על נס את גילויי הגבורה ומסירות הנפש הללו, של בני עמנו ושל אזרחים לא יהודים, שלא הכרנו כמותם בעבר?! האם לא ראוי לציין את גילויי האחדות המופלאה שלה זכינו בקרב הלוחמים בשדה הקרב, בעורף, ובתמיכה של העורף ויהודי העולם בלוחמים, בפצועים ובמשפחות השכולות? תוך כדי המלחמה, גם במצבים הקשים, בכל הגזרות שהייתי, היו מעמדים של רעות והתרוממות הרוח, תחושה של אצילות וקדושה, הרגשתי צורך להודות לקב"ה על הזכות הגדולה שזכינו להיות חלק מהעם המופלא הזה, ומהצבא הנפלא הזה!
יתר על כן, השמחה במהותה, הפרטית והלאומית, היא דבר מעצים ומחזק שנותן כוחות להתמודדות אישית ולאומית בשעת משבר, ובאמצעותם לנצח. היבט נוסף – המטרה האסטרטגית של אויבינו היא לכבוש את ארצנו ולפגוע בגופנו ובנפשנו, לייאש ולדכא אותנו. אסור לנו לשתף איתם פעולה. בוודאי כשאין לכך סיבה.
האם אין לנו להודות ולשמוח על כך שזכינו לנס שיש לנו מדינה יהודית שמאפשרת זאת, ואיננו תלויים רק ברצונם הטוב של אחרים?! האם לא ראוי להעלות על נס את גילויי הגבורה ומסירות הנפש הללו, של בני עמנו ושל אזרחים לא יהודים, שלא הכרנו כמותם בעבר?!
עם ישראל חגג החודש 3,336 שנים לקיומו. הוא התמודד עם משברים קשים פי כמה, ושרד. לכן, הוא העם האופטימי ביותר בתבל! העם למד לכאוב ולשמוח בו זמנית. "עין אחת בוכה ועין אחת צוחקת", או כלשון הפיוט מראש השנה: "עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ" (הפיוט 'עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד'). הוא יודע לשמוח שמחה עצורה "וְגִילוּ בִּרְעָדָה" (תהילים ב, יא).
בשבת נקרא "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (ויקרא ב, יא). מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל לימדנו: "קדושים תהיו" – אתם מצווים להיות קדושים, ולא פחות מזה יש כאן הבטחה, קביעה, וכו': "אתם קדושים ואתם תהיו קדושים ('מתוך התורה הגואלת אורות ישראל ג, ו) כנאמר: 'וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ'" (שמות יט, ו).
אשרינו שזכינו להיות חלק מהעם המופלא הזה ושזכינו למדינה המופלאה הזו! ביום הולדתה ה-76 נתחייב כולנו להתאחד ולשמור עליה מכל משמר.
