כל המאמרים במדור הגיגים

27 פעמים אנו פוגשים בסיפורי יוסף את השורש ש.ל.ח, ולא בכדי. הטיות הפועל הזה מיוחסות לכל גיבורי הפרשה בהתאם לעלילה. גם בשיא הספרותי, רגע ההתגלות,

חלום פרעה לא היה חד-פעמי (עפ"י הנצי"ב). בדומה לסיפורו של הכוזרי, החלום חזר ונשנה אליו וגם הניסיונות הכושלים של חרטומיו  לפותרו לא פסקו בהתאם. חלום

  בפני אדם הכועס על הזולת כמה אפשרויות – להטיח בפניו במלים בוטות את הרגשתו, לבטא הרגשתו במלים עדינות, להתעלם ולהמשיך כאילו דבר לא קרה,

מאבקו של יעקב אבינו הוא מאבקו של עם ישראל בכל הדורות. עמידתו בפני מלאכו של עשיו הינה אב-טיפוס לעמידתנו בכל שנות הגלות. יש 'נשמות טובות'

על פי אחת מן הדעות בחז"ל, יעקב הגיע לחרן עוד לפני החלום, שהרי כבר נאמר בסוף הפרשה הקודמת- "וַיִּשְׁמַ֣ע יַעֲקֹ֔ב אֶל־אָבִ֖יו וְאֶל־אִמּ֑וֹ וַיֵּ֖לֶךְ פַּדֶּ֥נָֽה אֲרָֽם"

למה מכוונות המילים "…וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ…"? רבקה לא הלכה לקבל 'רגיעון' בשל הריונה הקשה, אלא ביקשה לדעת את תפקידה ומקומה בהיסטוריה

  הטיפול בקורונה נכון לרגע זה הוא טיפול שבו מצמצמים את מרחבי אי הוודאות על ידי טכניקות הסתברותיות. אנו חיים בעולם בו האדם מתחנך לצמצם

האם הכוחות הפנימיים שהורו לאברהם להקריב את בנו היו חזקים באותה מידה לכוחות שהתנגדו לכך? האם אברהם אבינו היה במצב המתחייב מן ה'בחירה החופשית', דהיינו,

לאיזה כוון צריך אברהם לפנות  בצאתו בחרן ולאחר שומעו את הצווי האלוקי – "לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ"? איך הוא יכול לעשות

    על חם נאמר: " וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן" (בראשית ט,יח).  על שם נאמר: "וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר" (בראשית י, כא). בפסוקים