לאן ללכת?

לאיזה כוון צריך אברהם לפנות  בצאתו בחרן ולאחר שומעו את הצווי האלוקי – "לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ"? איך הוא יכול לעשות את הצעד הראשון בנווט אם אינו יודע דבר על ארץ היעד? רש"ר הירש היטיב לבטא את הבעייתיות לכאורה שבצווי – "אי אפשר לצוות על אדם: לך אל המקום אשר אקבע לך. שכן, יהיה עליו להמתין עד שייאמר לו, לאיזה כיוון ילך. כביכול, מניין ידע אברהם באיזה שער יצא מחרן"?

אברהם אבינו מתברר, על פי תשובה זו, אינו תייר אלא חוקר מיוסר. הוא מתרוצץ הלוך ושוב מארץ לארץ, מחכה לסימן האלוקי המיוחל באשר למקום בו הוא יתבקש לתקוע יתד. קשה במקצת לקבל הסבר זה משני טעמים. הראשון – כיצד הוא יודע מתי לעזוב חבל ארץ שאינו עונה להגדרה "אשר אראך"? המקרא אליבא דרש"ר הירש מצביע על הסימן החיובי למקום הנבחר אך אינו מצביע על הסימן השולל מקום מסוים. זאת ועוד, בפועל אנו מוצאים בתיאור המקראי – " וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן"

אפשר אמנם ליישב זאת, כעולה מספר 'ההגות היהודי' – אליס בארץ הפלאות.

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול.

"לא איכפת לי כל- כך לאן", אמרה אליס.

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול.

"בתנאי שאגיע לאנשהו", הוסיפה אליס כהסבר.

"בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה".

אכן, ספר בראשית הוא ספר התנועה וההליכה ואברהם אבינו הוא שיאן ההולכים, הוא "משכים", "ממהר", "רץ" ו"נוסע".

אני מבקש להציע השלמה לפירושו של רש"ר הירש שיש בה גם לענות על השאלה לעיל. ה – "לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ", הוא הוא המבחן בו התנסה אברהם. ברי לו כי הוא  אינו יכול להתיישב בארץ שבה הוא אינו נמצא בחזקת יוצא מארצו ממולדתו ומבית אביו. זהו מבחן קשה בבחינת כוונת הבורא. ההחלטה שלו להמשיך את המסע המתוכנן לארץ כנען כמענה לצווי הבורא, מקבלת אישור מעשי: " וַיֵּרָ֤א ה' אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את". אכן, זוהי העדות על זיהוי נכון של כוונת הבורא.

(לך לך תשפ"א)