כל המאמרים במדור הגיגים

"סלח לנו, מחל לנו, כפר לנו"- המילים הללו, בנעימה המסורתית והמכילה, מתנגנות באוזני כל מי שחי את ימי הסליחות ויום הכיפורים. אנחנו חוזרים עליהן יחדיו,

"היום הרת עולם" פיוט קדמון למחבר לא ידוע מושר על ידינו ברטט ובאימה בתפילת המוסף של שני ימי ראש השנה. נראה כי הוא עוסק ביסוד

"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלוֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" "וְשָׁב ה' אֱלוֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ

שמונה פעמים מופיעה המילה סגולה בתנ"ך. בחמש מתוכן היא מתארת את עם ישראל. לדוגמה, לקראת מעמד הר סיני נאמר : "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים

בפסוקים הנצחיים הפותחים את פרשתנו מצויה 'תורת המלחמה' של היהדות. המציאות של שלום עולמי ללא מלחמות אינו אלא אוטופיה וכמיהה לאחרית הימים. בינתיים, השנאה ליהודי

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" שני קשיים לשוניים בפסוק זה. מיהו לך? מיהו

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּ֑וֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". עקרונות הבחירה החופשית אינם רק "היום" במובן של אותו היום שבהם נאמרו. ניתן להניח כי המילה "היום" במשפט

"כִּי ה' אֱ-להֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טובָה: אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנת וּתְהמת יצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂערָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּון אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ.

בימים הקשים העוברים עלינו, אנחנו מרבים בתפילה ובתחנונים לפני אבינו שבשמיים לומר לצרותינו די. האם ריבוי התפילה והתחנונים צריך להתרחש רק כל אימת שצרותינו גדולות?

"גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם". פסוק זה, שנאמר על ידי משה בשולי פרשת המרגלים, מפתיע, לא ברור ומעורר מחשבה.