כל המאמרים במדור ציונות דתית רעיונית

הרב צחי הרשקוביץ בפרשתנו אנו קוראים את פרשות הברכה והקללה, המלאות בתאורים בצבעים עזים של עתידנו בארץ, אם נלך אחרי ה', ואם ח"ו נחדל מלעשות

אחד הפסוקים הראשונים בפרשתנו מתאר תביעה מוחלטת מהציבוריות הישראלית (דברים טז,כ):"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". יש לחקור

בפרשתנו אנו מוצאים את משה רבינו ממלא את מצוות ה' לצאת למלחמת הנקם במדין. בציווי על מלחמה זו תובע הקב"ה (במדבר לא,ג): "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל

(רשימה זו נכתבת ביום שלישי, עת מצוי חייל צה"ל גלעד שליט בשבי בני בליעל. אנו מתפללים לפדיונו המהיר והמוצלח, ולהשבת קרן ישראל לאיתנה). ישעיהו (לה,

התורה מצווה בסוף פרשתנו על קדושת בכורות הבהמה (במדבר יח, יז): "אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה קֹדֶשׁ הֵם אֶת

לחיבת ארצנו הקדושה, ולתיקון החטא הנורא של דיבתה, מן הראוי להקדיש פינה זו לאחת מסוגיות היסוד ההלכתיות של יישוב הארץ בדורות האחרונים. "…לכדרבי יוסי ברבי

בפרשתנו מדבר משה רבינו על לבו של יתרו חותנו, ומנסה לשכנעו ללכת עם ישראל בדרכם אל הארץ המובטחת. בין הפצרותיו נמצא הטיעון המופיע בראש הרשימה:

" 'ויחן שם ישראל נגד ההר' – להלן 'ויסעו בני ישראל', 'ויחנו בני ישראל' – נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת. וכאן הוא אומר 'ויחן שם' –

הרב הנזיר, ר' דוד כהן זצ"ל, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק, כתב ביומניו (קול צופיך עמ' קלג): "היום הגדול כ"ח באייר, יום בואו של מרן

בפרשתנו מצוי אחד מן המקורות הרבים לאיסור צער בעלי חיים (מקורות נוספים נעוצים במצוות שילוח הקן, פריקה מבהמת חברו, ועוד). האיסור נלמד אגב מצוות: "וְשׁוֹר