כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

פרשת התוכחה, על כל קללותיה האיומות שיבואו אם לא נשמע בקול ה', "לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקותיו" נשמעת מפחידה, מאיימת, כמעט בלתי מושגת. "ארור

אחד המתחים הגדולים הקיימים בחברה הדתית בן ימינו נוגע למתח שבין התפישה הדמוקרטית-ליברלית בת ימנו, המעניקה לאוטונומיה של הפרט מעמד על, לבין המצווה לשמוע לדברי

חלקים גדולים בעולם בן ימינו נגועים בתיוג חד ממדי: או שאתה חרדי, או שהנך פורק עול מצוות. או שאתה דתי, או שאתה אקדמאי. או שאתה

לא אחת נראים במחוזותינו אנשים האוכלים לתיאבון, משביעים נפשם במעדני ארץ, בשקט ובשלווה. לפתע, ממלמלים הם משהו בחופזה, מצות אנשים מלומדה, ורצים ל"מלאכתם" ("צריך להספיק

תשעה באב, והשבת שלאחריו, "שבת נחמו", מזמינים אותנו מדי שנה לבחון את יחסנו האמיתי לחורבן ולגאולה. מהי משמעות החורבן בעבורנו? האמנם באמת ובתמים חשים אנו,

כמו בומרנג, חוזרת אלינו מדי שנה בתקופה זו אחת השאלות העתיקות ביותר, שמהדהדת בעולם היהודי מזה אלפי שנים, שאלתו של הנביא זכריה (ז, ג): "האבכה

תופעת הסרבנות וההשתמטות ממילוי חובות שונות, צבאיות ואזרחיות, עולה בשנים האחרונות על סדר היום הציבורי במדינת ישראל. בקרב חלקים מסוימים, נתפשים הסרבנים והמשתמטים למיניהם כגיבורים

פרשת הירושה של בנות צלפחד היא, אולי, העדות הראשונה בתורה למעין מאבק "פמיניסטי" מובהק. בניגוד למקובל בתורה, חמש הבנות אינן דמויות אנונימיות אלא כולן נקראות

הסערה הציבורית שהתעוררה באחרונה ביחס לפרשת "האי היווני" והחלטת היועץ המשפטי להימנע מהגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, לוותה בתהיות כבדות גם כלפי ההליך המשפטי.

פרשת שלח מזוהה דרך כלל בתודעת העם עם מעשה המרגלים, שפותח אותה. ואולם, בסיומה נחבאת פרשה קצרה נוספת, שיש בה מסר גדול, לשעה ולדורות: פרשת