משילות היא שם המשחק
כולנו מכירים את אגדת 'קמצא ובר קמצא' הפותחת את סדרת 'אגדות החורבן' בסוף מסכת גיטין. פחות מוכרים האלמנטים הבאים שבלעדיהם
כל הפוסטים של ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)
מיהו תמים?
"כִּי אַתָּה בָּא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא-תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם. לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים,
פרידה בקודים
" אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב: אַחַ֨ד
התשובה הקוסמולוגית
שתי משמעויות לפחות למילה תשובה- מענה לשאלה/בעיה, ובהשאלה, תהליך של חזרה למצב רוחני קודם. המשותף לשתי המשמעויות הם הרכיבים המגדירים
'יהיה טוב' אינה ברכה!
התורה כותבת במפורש מדוע יבואו עלינו צרות- "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא־עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּֽל" (דברים כח,
שלשה תנאים לניצחון
צמד המילים אויב ומלחמה זרים לנפשו של היהודי. והנה פותח הרב קוק זצ"ל את 'אורות מלחמה' במשפט שהקים עליו לא
עיוני תפילה
רבותינו אומרים (דברים רבה יא, י) כי משה רבנו התפלל לפני הקב"ה תקט"ו (515) תפילות כמניין "ואתחנן", כדי שיכניסו לארץ
הגיון המלחמה
משה רבנו ביקש לצאת למלחמה במואב אך הוא נבלם בשל הוראה מפורשת של הקב"ה – "אַל-תָּצַר אֶת-מוֹאָב, וְאַל-תִּתְגָּר בָּם, מִלְחָמָה".
הווה, עבר, עתיד
אחת ממילות המפתח בפרשת ניצבים הינה – היום. 13 פעם כולל אותה משה בנאומו. כל הפסקאות בפרשת נצבים כוללות את
ייפוי ההיסטוריה?
ברגעי שמחתו הפרטית מן היבול המבורך, עובר החקלאי מהודאה פרטית להודאה ציבורית כלל ישראלית. בתוך פסוקי ההודאה הללו, הוא מצהיר: