יש משפט בארץ

מדוע יש צורך להקים מערכת משפטית? התשובה: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק". מכאן אנו מזהים שתי מטרות עקרוניות. האחת, לך במובן של צרכיך, זה עניין פונקציונאלי. השנייה- בכל שעריך, במובן של הוראה או צווי בלתי תלוי בצרכיך. הוראת המילה 'לך', מורה על הקמת מערכת משפט כרפלקציה למציאות המכוערת. לעומת זאת, המלים 'בכל שעריך', מורות על צווי בלתי תלוי במציאות. עם ישראל מתבקש להקים מערכת משפטית פורמאלית בכל עיר ועיר. אין לאשר שום תוכנית מתאר ללא בניין בית משפט ומשטרה.
מה יהיה תפקידו של בית המשפט אם אין מערכת פשיעה? על בסיס מאפייני המערכת המשפטית כפי שהמקרא מציגם נראה כי היא נושאת אופי של מערכת עיצבית מקיפה המחייה את הרקמה הנושאת אותה, דהיינו את אותה 'פרוסת אדמה ואויר' עליה האדם או היהודי חיים. הדרישות המקראיות מן המערכת מצביעות על כך שהתורה מתייחסת אליה כאל מערכת מניעתית – חינוכית, ולא רק כאל מערכת רפלקטיבית. עם ישראל מתבקש להקים מערכת משפט ייחודית באופייה לא בשל התחזית לריבוי עבריינים אלא כדי למנוע עבריינות בכלל. זו אינה מערכת הגדלה וקטנה לפי מספר האירועים הפליליים או מעשי העוולה אלא לפי גודל האוכלוסיה בלבד. תפקיד השוטר והשופט הוא תפקיד מחנך, ולא של מעניש או כולא.
התורה בחרה, ולא רק באופן מטאפורי, את התווך החומרי כתווך שבו מתרחשים האירועים המשפטיים. אפשר היה לבחור זמן או סיבתיות או עצם כקטגוריות שבהן מתוארים האירועים והסיבות. לדוגמה: "וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה". ודוק, לא מן השמיים, או מן הזמן ש'נפגעו' ממעשה הרצח הראשון בהיסטוריה, דווקא האדמה צועקת, כי המערכת העצבית המצויה בתוכה גרמה לה לכאב נורא בשל הרצח. 'אדמת ישראל' רגישה יותר לעוולות בשל המערכת העצבית הגדולה והרגישה שנפרשה בה בהוראת הא-ל. בתי דין בכל עיר ועיר, בתי דין לשבטים, 48 ערי לויים כערי מקלט ו-6 ערי מקלט.
ראיה זו יש בה כדי להבהיר מספר סוגיות במערכת המשפט המקראית: פיזור גיאוגרפי, הירארכיה, בתי משפט לשבטים, ערי מקלט, עגלה ערופה, אחריות הדיין בטעות שיפוטית, אי סופיות של הדיון, בתי דין בחו"ל, ולבסוף את המונח- "הארץ הטובה".
(שופטים תשעט)