כל הפוסטים של הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

כאשר התורה מתארת את בניית המשכן היא אינה מתמקדת רק בתוצאה הסופית אלא גם בתהליך. נקודה זו מובלטת בפתיחת הפרשה:

פרשת משפטים עוסקת בפיצויי נזיקין שצריך אדם לשלם לחברו. עיון בפסוקים מצביע על שיטות גבייה שונות ביחס לסוגי נזקים שונים.

הפרשה עוסקת בדיני נזיקין וחבלות, המנוסחים כמשפטי תנאי ולאחריהם משפטי תוצאה. משפטי התנאי מגדירים את המקרה המיוחד ומגבילים אותו ביחס

איסור "לא תחמוד" מופיע בעשרת הדברות בשני הקשרים שונים. הציווי שבפרשתנו עוסק באיסור חמדת אשת חברו והציווי בספר דברים עוסק

קריעת ים סוף הייתה המשך ישיר של מכות מצרים. בעוד שהמכות הביאו את פרעה להכרה מלאה בהקב"ה הרי, שהמטרה הבאה

מכת החושך שיתקה את המצרים. למכה לא קדמה התראה, ועל אף שהוגבלה לשלושה ימים בלבד גרמה לפרעה למשבר גדול. כשיושב

המפגש בין העם למשה אינו נושא פרי: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה

מראשית ימיו נתפס משה כסקרן ואכפתי. בעוד שבעבר משה היה נחוש לבצע כל משימה- דווקא בעת הזו, כשהקב"ה פונה אליו,

במהלך המחלוקת הנוראית של קורח ועדתו מואשם משה בחוסר יושר ובנטילת שררה. משה נפגע עד עמקי נשמתו ופונה להקב"ה: "וַיִּחַר