כל הפוסטים של נהוראי מאיר (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)

"וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן הַחֵמֶת וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת כִּי אָמְרָה אַל

פרשתנו מתארת דו שיח נוקב, שמנהל אברהם עם הקב"ה. אברהם איש החסד עומד ומתפלל על הרשעים מסדום כאשר טענתו המרכזית

מבחנה האמיתי של כל חברה הוא ביחסה ל"קבוצות השוליים" שבה. פרשתנו מדגישה את הצורך ביחס ייחודי כלפי הגר (דברים,י ,

תגובת האבל על פטירתו של קרוב משפחה עלולה להיות עוצמתית מדי, עד כדי פגיעה גופנית של קרובי המת בעצמם. לכן

בשני מקומות בתורה מתוארת הקרבה המיוחדת בין ה' לבין עמו, באמצעות המילה "סְגֻלָּה". בפעם הראשונה: " … וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה

ספר דברים פותח בנאומו של משה תוך כדי ציון של מקומות שונים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל

אסור להישאר אדיש בשבת שעברה קראנו אודות המפגש המרגש, שהתקיים בין יוסף לאחיו יורדים יעקב ובני ביתו מצרימה. התורה מוסרת

לאחר נאומו המרגש של יהודה בו בזמן, שיוסף חושף את זהותו בפני אחיו הוא שואלם: 'העוד אבי חי'?! מה מקומה