ישעיהו הנביא קורא למבול על שמו של נח: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ …". מדוע המבול מיוחס לצדיק שבאותה תקופה?. ועוד, התורה מעצימה את אישיותו של נח: "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו …", ואילו חז"ל ממעיטים מערכו ומהמילה "בדורותיו" מדייקים שלו היה חי בדורות אחרים, לא היה נחשב צדיק. בדרך כלל ההשוואה שנעשית היא בין נח לאברהם. אולם, יש המבקשים להשוות בין נח למשה, בהתבסס על החוויות הזהות שעברו – שניהם נכנסו לתיבה בעת סכנה וניצלו ממוות. אולם הבדל אחד מהותי בהתנהגותם יצר פער משמעותי בין נח למשה. משה יוצא מהתיבה (מהארמון) אל העם ולעומתו נח נכנס לתיבה ונפרד מהסביבה שבה הוא חי. משה יוצא אל העם ונח עוזב את סביבתו. וכך אומר המדרש (בראשית רבא לו) "אמר רבי ברכיה חביב משה מנח, נח משנקרא איש צדיק נקרא איש אדמה, אבל משה משנקרא איש מצרי נקרא איש האלקים". ומסביר "משך חכמה"(ט,כ):
" יש שתי דרכים בעבודת השם יתברך. דרך אחד מי שמייחד עצמו לעבודתו יתברך ומתבודד, ויש מי שעוסק בצרכי צבור ומבטל עצמו בשביל הכלל ומפקיר נפשו עבורם … נח 'איש צדיק' ירד ממדרגתו ונקרא 'איש האדמה'. ומשה נקרא 'איש מצרי' … הואיל ומסר עצמו על ישראל בהריגת המצרי נקרא 'איש אלקים', שהגיע לתכלית השלמות".
התבודדותו של נח גרמה להידרדרותו עד שהשתכר ונרדם. לעומתו, משה התעלה ועל אף שראשיתו בבור תחתיות הגיע למדרגת איש האלוקים. האר"י ז"ל רואה במשה תיקון של נח וכך דורש את הפסוק "מחני נא מספרך אשר כתבת":
"דע כי נח היה בחינת משה ולא התפלל על דורו, לכן אמר 'מחני' – 'מי נח' (בהיפוך אותיות) כי הוא גרם לזה, לכן נקרא המבול על שמו. … ומשה חזר להתפלל עליהם לתקן אשר עיוות, וע"כ אמר מחני לשון מיחוי כמי המבול".
לראשונה ישעיהו קורא למבול – מי נח. ישעיהו רואה בנח אחראי למבול, שמא הגזירה הנוראית היתה נמנעת אם נח היה מתפלל על דורו. לימים יבוא משה וישכב על הגדר ויאמר להקב"ה: "לא יותר מי – נח אלא מחני מספרך אם חלילה תשמיד את העם".
(נח תשע"ט)
לשכב על הגדר
השארת תגובה