הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)יעקב נאלץ להתחתן עם שתי אחיות בשל תעלוליו של לבן חותנו. נישואיו עם לאה גרמו ליעקב תסכול והוא מתבטא על כך בחריפות: 'וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי'. תחושת התסכול השפיעה על מערכת היחסים שבין לאה ליעקב והכתוב מדגיש זאת בעת פקידתה: "וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ". פקידתה של לאה משנה את מערכת היחסים שביניהם. תהליך זה מודגש בקריאת השמות לבנים. בהולדתו של ראובן נאמר: "וַתִּקְרָא שְׁמוֹ רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה ה' בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי". לאה כמהה להעצמת הקשר והיא מתפללת למציאות של אהבה במסגרת הזוגיות. ייתכן וגם לאחר לידתו של ראובן לא מורגשת האהבה המיוחלת, שכן בעת לידתו של שמעון היא חוזרת ואומרת: "כִּי שָׁמַע ה' כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה". ככל הנראה הולדתו של לוי מביאה לשינוי משמעותי, וניכר הדבר בקריאת שמו: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי". לאה משוכנעת שהולדת הבן השלישי תגרום למהפך בזוגיות; תחושת הבדידות תיעלם ובמקומה תבוא אהבה אמתית, שתביא לשותפות מלאה בינה לבין יעקב. וכפי שמסביר רש"י: "לפי שהאמהות נביאות היו ויודעות, ששנים עשר שבטים יוצאים מיעקב וארבע נשים ישא, אמרה מעתה אין לו פתחון פה עלי, שהרי נטלתי כל חלקי בבנים".
כיוון אחר לסיבת השינוי ביחסיהם של יעקב ולאה מובא בפרושו של החזקוני. לדבריו, לאה הבינה שהולדתו של לוי תגרום למעורבות גדולה יותר של יעקב בגידול הילדים וזו לשונו: "עד עכשיו הייתי מנהלת שני בני בשתי ידי. ועכשיו, שנולד לו בן שלישי יצטרך אישי לסייע לי לנהלם". [היד השלישית בגידול הילדים]
עד כה לאה גידלה את הילדים בכוחותיה שלה, אולם כעת היא זקוקה לעזרתו של יעקב בבית. הרש"ר הירש מסביר, שכוונתה של לאה באמירתה – 'ילווה אישי' היא שכל אחד מבני הזוג יראה עצמו כלווה וערב אמתי לשותפות ההדדית. נקודה זו גם מובלטת בזהותו של מי שקרא לילד לוי. בעוד ששמותיהם של ראובן, שמעון ויהודה נקראו על ידי לאה – 'ותקרא שמו', הרי ששמו של לוי נקרא על ידי יעקב: 'על כן קרא שמו לוי' (רשב"ם, רד"ק, חזקוני). נתינת השם על ידי יעקב היא סימן להסכמתו לבקשתה של לאה. מעתה הבין יעקב שצריך להיות מעורב יותר במתרחש בבית ולהיות שותף מלא בגידול הילדים. השותפות בגידול הילדים תצמיח קשר חדש בין יעקב ללאה.
נישואיו של יעקב החלו ברגל שמאל בשל התרגיל של לבן, אולם הולדת הילדים שינתה את המציאות. תהליך הזוגיות שבין לאה ויעקב מלמד שמעורבות של שני בני הזוג בחינוך ילדיהם מחזקת את הקשר הבין-זוגי. אפילו יעקב, שלא התייחס ללאה כראוי בתחילת הנישואין, שינה את גישתו בעת שקיבל על עצמו את עול חינוך ילדיו. שותפות זו היא ערבות ואחריות של כל אחד מהצדדים. יחד עם זאת יש לעמול על מערכת הזוגית בפני עצמה, שכן סכנה גדולה להשתית את מערכת היחסים הזוגית רק על חינוך הילדים. בעת יציאתם של הילדים מהבית נוצר חלל, שעלול לסכן את מערכת היחסים הבין-זוגית. יש לעמול על הקשר הזוגי משעת הנישואין ולפתח שיח משותף על מנת להבטיח את השותפות לאורך ימים ושנים.
רכזים, קומונרים וקומונריות, מדריכים ומדריכות, חניכים וחניכות יקרים – זכיתם בחודש הארגון לעסוק בסוגיות של משפחה. ספר בראשית מלמד אותנו שאומה צומחת ממשפחה, וככל שחוסנה של המשפחה יהיה חזק יותר כך תתעצם כוחה של האומה – ה' עמכם.
(ויצא תשע"ט)
