הטיפול בהורים מבוגרים

הטיפול בהורים מבוגרים /הרב נהוראי
המסע של אברהם לארץ ישראל החל ביוזמתו של תרח אביו. מתוך פשט הכתובים עולה, שתרח ביקש לעזוב את אור כשדים בעטיין של צרות שפקדו אותו ואת משפחתו. בנו הרן נפטר ושרה כלתו היתה עקרה. היציאה מאור כשדים גאלה את אברהם מייסוריו. הראיה לכך מפרשתנו, בברית הבתרים נאמר: "… אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים…" (טו,ז). לשון זו זהה לנאמר בתחילת עשרת הדברות: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". יציאתו של אברהם מאור כשדים דמתה ליציאת עם ישראל ממצרים. לדעת חז"ל אברהם נחבש בבית האסורים במשך כמה שנים וזאת בשל התנגדותו למעשיו של נמרוד (בבא בתרא צא ע"א). תכניתו המקורית של תרח היתה להגיע לארץ ישראל, אולם כאשר הגיע לחרן החליט להשתקע בה. תרח המשיך את חייו בארץ חרן יחד עם נחור בנו, ואברהם נצטווה על ידי הקב"ה להגיע אל ארץ ישראל. האם אברהם המשיך את המסע לארץ ישראל בעודו משאיר את תרח אביו בחרן או שהליכתו לארץ היתה לאחר פטירתו של תרח? לפי סדר הכתובים תרח נפטר בחרן (סוף פר' נח) ורק לאחר מכן אברהם עזב את חרן והלך לארץ ישראל (תחילת פר' לך לך), אולם על פי חשבונם של חז"ל תרח חי שנים רבות לאחר שאברהם עזב את אור כשדים. וכך אומר רש"י (יא, לב):
"כשיצא אברם מחרן עדין נשארו משנותיו הרבה, ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם? שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברהם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו".
אמנם אברהם נאלץ לעזוב את חרן על פי מצות ה', אבל למראית עין עזיבת אביו הזקן היתה נראית ככפיות טובה לחסד שעשה עמו אביו בכך ששחררו מכבליה של אור כשדים. אמנם נחור אחיו המשיך לגור ליד אביו, אבל זה לא פטר את אברהם ממחויבותו.
האתגר הגדול ביותר במצוות כבוד אב ואם הוא הטיפול בהורים בעת הזקנה. בדרך כלל מדובר בשלב שיש לו לאדם גם בנים ונכדים והוא מצוי במתח מתמיד בין הטיפול בצאצאיו לבין הטיפול בהוריו. חז"ל לימדונו שאל לנו להניח את הורינו בבדידותם אלא להיות איתם בקשר מתמיד ולסעוד אותם עד הרגע האחרון. זו מצוה המוטלת על כל אחד מהילדים ללא כל חשבון מי תורם יותר.

(לך לך תשע"ט)