כל הפוסטים של הרב ירחם שמשוביץ (ישיבת חורב, ירושלים)

המתבונן בפרשתנו, אינו יכול שלא להתפלא מהחזרה הכמעט מילולית של פסוקים כפי שנאמרו בפרשיות תרומה תצווה. נשאלת השאלה – מדוע

פרשתנו עוסקת רובה ככולה בעניין חטא העגל. למרות הנטיה לתלות את החטא בעם ישראל צריכים אנו לדעת שהערב רב אותו

פרשתנו הינה המשך ישיר של הפרשה הקודמת. הפסוק שבתחילת פרשת תרומה: "וידבר ד' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל

לאחר מתן תורה, המתאר את יסודות הזהות של האדם בהתאם לרצון ה', פרשת משפטים הגדירה את תפקודה של חברה מתוקנת.

פרשתנו ממשיכה את מעמד הר סיני. אך בעוד שבפרשת יתרו דובר בדברים כלליים, מתפרטים הכללים בפרשתנו; מתחילים לרדת לפרטי פרטים.

פרשתנו מתארת עוד שרשרת בתהליך שהחל ביציאת ישראל ממצרים. שכן אל לנו לחשוב שקבלת התורה בהר סיני היתה המטרה של

פרשתנו ממשיכה את סדר גאולת ישראל ומתחילה בתיאור הליכתם של בני ישראל במדבר לאחר יציאתם ממצרים ולפני כניסתם לארץ. כאשר

פרשתנו הינה המשכה הישיר של הפרשה הקודמת, באשר היא ממשיכה את מכות מצרים, שמטרתן אינה רק בגדר עונש למצרים, כי

בסוף הפרשה הקודמת יוצא משה מעם פרעה לאחר שביקש ממנו לראשונה לשחרר את ישראל לעבוד את ד' במדבר. על דרישה

אנו פותחים השבת את ספר שמות, אותו אנו רגילים לכנות כספר הגלות והגאולה. אולם, אם מתבוננים אנו בסיפור הפרשות הראשונות