הרב ירחם שמשוביץ (ישיבת חורב, ירושלים)
פרשתנו ממשיכה את מעמד הר סיני. אך בעוד שבפרשת יתרו דובר בדברים כלליים, מתפרטים הכללים בפרשתנו; מתחילים לרדת לפרטי פרטים.
ואמנם מתחילה פרשתנו במצוות עבד עברי ואמה עבריה. אך בעוד שבימינו מובן שרואים את מושג העבד באור שלילי, עלינו להבין שאין מושג זה זהה בימינו למשמעותו בתורה. שהרי ודאי שמצב בו אדם נמכר לעבד בעל כרחו הינו מצב שלילי. אך לא בכך מדובר בתורה (וכבר הזכרנו שצריכים אנו להיזהר מלפרש את הנאמר בתורה לאור איך שאנו משתמשים בלשון בימינו). העבד בו מדובר בפרשתנו הינו עבד סוציאלי, כלומר אדם שאין לו במה לפרנס את עצמו, ונפל וגנב ואין לו במה להחזיר את גניבתו. אין אנו מושיבים אותו בבית סוהר (מקום בו מגנב קטן ייהפך לפושע גדול), אלא מנסים אנו למצא דרך בה גם יתקן את דרכו, אך בד בבד יחזיר גם את חובו; על כן אדם כזה שגנב ואין לו במה להחזיר את גניבתו, "יימכר" לעבד לאותו אדם שממנו גנב, כלומר יעבוד אצלו עד אשר יחזיר את חובו. במילים אחרות – אנו רוצים לעשות לו רהביליטיזציה והוא הינו כשכיר, רק שאינו יכול להתפטר מעבודתו עד אשר ישלם את חובו.
בדרך זו מחזירים אנו לאדם את כבודו וכן משיבים אותו לחברה מתוקנת.
וכבר אמרנו פעם שבפרשתנו, המפרטת את המצוות שכבר נאמרו, ישנו רמז למה שכבר נאמר בפרשת וארא "וידבר ד' אל משה ואל אהרן ויצוום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל ממצרים" שכאן ציוום על פרשת שילוח עבדים, שצריכים ישראל לשחרר את עבדיהם בשנה השביעית.
אכן, כל פרשת משפטים, שהיא היסוד לשלושת ה"באבות" של סדר נזיקין, מדברת על הדרך בה הופכים את העולם שנברא ב"בית" מהיותו בית עבדים להיותו בית ד'. חוקי הטבע המבטאים את ההכרחיות, נראים גם כמהווים מסגרת הסוגרת על האדם והעולם כולו ושוללים ממנו כל חופש, ההיפך הגמור של חוקי התורה החרוטים על הלוחות. אל תקרי חרוט אלא חירות, שאין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתורה.
אולם אותם החוקים ששם בורא עולם בטבע בריאתו הם לאמיתו של דבר המבטיחים את חירותו של האדם כבעל רצון חפשי. רק אם יודע האדם בבטחה שיש קשר ישיר בין מעשיו לתוצאותיו, יכול הוא לפעול ורק כך יכולה להיות משמעות למצוות, משום שרק כך יש יסוד ליעילותן.
יציאת מצרים, יציאה מבית עבדים, מהתפיסה של חוקיות עיוורת, אל מציאות שבה האדם אחראי על מעשיו, היא היסוד לקבלת עול מלכות שמים ועול מצוות, דהיינו ההתחייבות להיות שותף לקב"ה במעשה בראשית לבניית בית ד'.
כפי שרואים בהפטרת השבת נכרתה ברית ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על שילוח עבדים. הדבר הראשון במערכת המשפטית הוא לחשיבות הפרט במערכת החברתית בישראל. ודבר זה שלא שמרו בני ישראל, אלא שיעבדו את אחיהם שלא כדין, גרם לכך שיבא הקץ על שלטון יהודה.
ועניין זה של עבד ואמה עבריה הוא בעצם סינדרום לשאר העניינים המפורטים בפרשה. שהרי כל פרשתנו עוסקת במצוות שבין אדם לחבירו בדיני נזיקין. ואדם, עם ומדינה שלא יצליחו לשמור על זכויות האדם שלהם, גם אם משמעות כבוד הבריות שבא יהיה בענישתם ובשלילת חלק מזכויותיהם, על מנת להחזירם לדרך המלך, סופו שלא ישמור על שום מצווה ממצוות התורה ויבא לידי זלזול בהוריו ומוריו, דבר שמבטא יותר מכל את השחיתות המוסרית שאליה הגיעו.
על כן אם לא בריתי יומם ולילה חקת שמים וארץ לא שמתי.
(משפטים תשפ"ב)
