לאחר מתן תורה, המתאר את יסודות הזהות של האדם בהתאם לרצון ה', פרשת משפטים הגדירה את תפקודה של חברה מתוקנת. לא תיאור של ה"מדינה האידיאלית", אלא של דרכי פתרון הבעיות שתתעוררנה בהכרח בחברה כפי שהיא קיימת במציאות, על כל סכסוכיה ומגרעותיה; לא חברה מושלמת אלא חברה השואפת אל השלמות.
עתה, בפרשת תרומה, אנו נפגשים עם ההוראות הניתנות למשרע"ה לבניית המקדש שיבטיח את שכינתו של הקב"ה בתוך עמו ישראל. אך היות ואנו כה רגילים להמשכיות זו, אין אנו שמים לב לכך שהוראות אלו היו צריכות להתקבל כהפתעה גמורה. ואולם אין הדבר כן. בני ישראל מוכנים מעצמם לאתגר זה, ומשה רק צריך לדעת מה לומר, כך שבני ישראל, מתוך יוזמתם ורצונם הם, ידעו לקחת תרומה – להפריש נדבה לגבה.
הענין של המקדש מוכן בתודעתם של בני האבות, מאז אברהם שקראו הר ויצחק שקראו שדה ויעקב שקראו בית. אמנם, לכתחילה היו אמורים לבנותו מיד במקומו הנכון, באותו מקום עצמו שהיו צריכים לקבל ממנו את התורה, כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים. אבל הקושי לצאת מהגלות ובמיוחד הקושי להכיר ולהודות בכך שעל אף פעולתם של משה אהרן ומרים המתפקדים במציאות האנושית, הקב"ה בכבודו ובעצמו הוא המוציאם ממצרים, הוא ולא מלאך הוא ולא שליח, גרם לסיבוב דרך המדבר והעיכוב בכניסה לארץ. בשל כך, נדרש היה לבנות את המשכן המדברי בהתאם לתורה שנתנה במדבר, כהכנה לזמן המתאים שבו יהיה כבר אפשרי להתחיל בבנית הבית במקום המיועד לו.
וכפי שנבחר ישראל מכל העמים, כך גם המשכן היה מיועד להבנות על ידי ישראל אבל בנדבת ידם של כל איש אשר ידבנו לבו מכל העמים.
אבל חטא העגל הנגרם על ידי הערב רב מכל העמים שינה תוכנית זו.
ובבוא הזמן, לאחר איחודם של כל שבטי ישראל על אדמתם, לאחר ביאת בן דוד אשר עליו אמר הקב"ה לדוד עבדו שבנו הוא אשר יבנה את הבית לשמו, החל שלמה לבנות את בית המקדש למלך אשר השלום שלו.
ואכן, באה ההפטרה כמשלימה וממשיכה את בניית המשכן של המדבר ומתארת את בנייתו של בית ראשון ע"י שלמה המלך, הבונה את בית המקדש, בעזרתו של חירם שבא מן העמים, כדי להתחיל בהמשכת התהליך שהתחיל במדבר, אך עדיין לא בצורה מושלמת.
אמנם בית זה הראשון אינו אלא התחלה, גרעין של הבית האחרון שלעולם לא ייחרב. בית המקדש של שלמה שלם רק בבחינת התחלה וראש, כפי שהוא נבנה ע"י מלך ישראל וראשם. והוא ממשיך גם בנסיון לשתף בבנינו מעמים אחרים, מחירם מלך לבנון ששמו מעיד על רוממות החיים וכהד לו אדונירם שעל המס אשר העלה שלמה מכל-ישראל המעיד על רוממות האדון יוצר כל. כנציגים של כללות ישראל וכללות השבטים וכללות העמים, כהכשרת הקרקע למועד בא יבא כל בשר להשתחוות לד' בהר הקודש בירושלים, בב"א.
(תרומה תשפ"ב)