הכתובה שבינינו ובין ריבונו של עולם
אחד המנהגים המיוחדים שבמנהגי החופה שבעם ישראל הוא הקראת הכתובה מתחת לחופה. הקראה זו אינה חובה הלכתית, ואינה חלק מהחופה.
אחד המנהגים המיוחדים שבמנהגי החופה שבעם ישראל הוא הקראת הכתובה מתחת לחופה. הקראה זו אינה חובה הלכתית, ואינה חלק מהחופה.
השבוע נציין תאריך מיוחד בתולדות הציונות הדתית – מאה שנים לעליית הרב קוק לארץ ישראל, ומינויו לרבנות יפו והמושבות. בכ"ח
אחד התהליכים המרתקים ביותר שהתחוללו בשנה שעברה, שנת השמיטה, היה הניסיון לשאול את עצמנו באופן מתמיד מהי המשמעות המעשית של
"כי ימוך אחיך" – עוד לפני המצוות השונות הכרוכות בכך, צריך לשים לב גם לשפה. לאורך הפרשה הזו כולה, התורה
שנת השמיטה מתקרבת. זהו אחד הדברים היחידים שהוא וודאי. אמנם, אנו מברכים בכל יום "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה
מדוע מותר להרוויח ממסחר בחפצים ואסור לעשות רווחים במסחר בכסף? מפני מה התירה התורה לקנות דברים במחיר מסוים ולמכור אותם
מפני מה העדויות העמוקות ביותר לפילוג הוא השימוש ב״עין חרוד איחוד״ וב״עין חרוד מאוחד״? מפני מה במקומות בהם מדובר על
"ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ד'" – זו הפעם הראשונה בה אנו מוצאים את סוגיית הפרדת
בשתי דרכים ניתן להשפיע על עולמו של השני ולמעשה גם על עולמו של האדם עצמו. דרך אחת היא דרך הכפייה,
פרשת קורח מהווה מוקד לדיון מתמיד בדבר אופי המחלוקת. המשנה באבות הרואה במחלוקת קורח ועדתו את הביטוי המובהק למחלוקת שאינה