כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

פרשת תרומה, וחברותיה פרשיות תצווה, ויקהל ופקודי, הם אחד הפרקים המאתגרים ביותר בתורה. בצד המטרה הנשגבת של בניית משכן והשראת

סמיכות הפרשיות בין מתן תורה ועשרת הדיברות – ה"כללים הגדולים" שבפרשת יתרו, לבין שלל הפרטים וריבוי הנורמות שבפרשת משפטים, הביאה

ראשיתה של פרשת יתרו פותחת בתיאור תכונתו המיוחדת של יתרו, יכולת השמיעה: "וישמע יתרו". המדרש, ורש"י בעקבותיו, תוהים על פשרה

בתדמיתם של רבים נתפסים בני דור המדבר כדור של בני עליה. חלק מכך נזקף למדרשי חז"ל המספרים בשבחם, ומעלים אותם

בין רבבות מלות התורה מסתתרות לא אחת מילות מפתח שבמרוצת הקריאה לא תמיד נותנים אליהן את הדעת. אחת מהן, מופיעה

פסוקי התורה צופנים בחובם קודים שונים שמאחוריהם מסתתרים עולמות שלמים. אחד הצפנים החוזרים ונשנים בפרשיות ספר הגאולה, ספר שמות, הוא

לפני כשנה אותרו באחד המושבים בחבל יבנה עובדים תאילנדיים אשר התגוררו בתנאים לא אנושיים בתוך מכלאות אווזים. הם עבדו ברצף

במשך שנים לא מועטות, הייתה מדינת ישראל לבוז וכלימה, למשל ולשנינה בעולם המערבי בנושא הסחר בנשים. פעולה נמרצת של משרד

אחת התכונות הבולטות ביותר שמאפיינות את המשכן היהודי– ולימים, גם את המקדש – הוא היותו "בית לכל". לא מועדון חברים

במוקדה של פרשת העגל ניצבת קריאתו של הקב"ה: "וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם" (לג, יט). "חן" זה