פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)במשפט זכויות האדם המודרני, נחשבת הזכות לפרטיות חדשה יחסית. בניסיון לאתר את עקבותיה במשפט העברי, מציינים רבים את אחד הפסוקים הנודעים ביותר בתורה, שעמו נפתחת תפילת יהודי בכל בוקר. מקורו בפרשתנו, בקללת בלעם שהייתה לברכה: "וישא בלעם את עיניו, וירא את ישראל שֺׁכן לשבטיו… וישא משלו ויאמר… מה טֹבו אֹהליך יעקב, משכנותיך ישראל" (במדבר כד, ה).
המקרא אינו מבאר לנו מה טעם "טובו" אוהלי ישראל בעיני בלעם. את שהחסיר המקרא, ממלאים מדרשי חז"ל ובעקבותיהם פרשני המקרא: "מה טֹבו – על שראה פתחיהם, שאינן מכוונים זה מול זה". שבחם של ישראל בעיני בלק מתבטא אפוא בשמירתם על הזכות לפרטיות.
לימים, הוכר מעמדה החשוב של הזכות לפרטיות, בהקשרים שונים, בעיקר בדיני הנזיקין. כך, במישור ה"סור מרע ועשה טוב", במערכת דינים שעיקרם החובה למנוע מלכתחילה פגיעה בזכות הפרטיות, באמצעות הקמת מחיצות וסייגים; וכך, במישור ההרתעה שלאחר מעשה, באמצעות ענישה.
וכך שנינו במשנת בבא בתרא (ג, ז): "לא יפתח לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון. היה [פתחו או חלונו] קטן – לא יעשנו גדול; אחד – לא יעשנו שניים".
בפירושו לתלמוד מסביר הרשב"ם שאיסור פתיחת פתח חדש הפונה לחצרו של חברו (או אפילו לחצר המשותפת לשניהם) בא למנוע "היזק ראייה", כלומר פגיעה בצנעת הפרט של הזולת.
מן המשנה עולה שהפגיעה בפרטיות הנגרמת כתוצאה מפתיחת חלון לחצר המשותפת אינה גורמת לנזק מוחלט אלא יחסי בלבד. זו הסיבה שאין דרישה לסתום חלון קיים, אף אם היה גדול, אלא נאסר רק לפתוח חלון חדש או להגדיל חלון קיים. היה החלון קיים קודם שהגיעו שכנים למקום, אין השכנים יכולים להכריח את בעל החלון לשנות את מצבו לרעה, אלא עליהם להישמר מפני הפגיעה בפרטיותם.
בכל הכבוד לדיני "היזק ראיה", האתגרים שמציבה סוגית הפרטיות בימינו גדולים בהרבה מפתיחת חלון או הקמת מחיצה בשדה.
"האח הגדול רואה גדול", ועיניו משוטטות בכל וצופיות כל אשר נעשה. באמצעות איכון מכשירים סלולריים או השתלטות על מאגרי מידע מרחוק, יכולים לוחמי הסייבר לא רק לדעת היכן נמצא אדם בכל רגע נתון אלא גם לצותת לשיחותיו ולעקוב אחר תנועותיו ומעשיו.
המשנה "עין רואה, ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים", שנאמרה במקורה בהקשר שונה לחלוטין, מעולם לא הייתה אקטואלית יותר.
אכן, כשאר זכויות האדם, גם הזכות לפרטיות אינה מוחלטת. לצדה ניצבים זכויות ואינטרסים חשובים לא פחות דוגמת השמירה על ביטחון המדינה, חשיפת עבריינים והעמדתם לדין, או איתור חולי קורונה ובידודם בטרם ידביקו ויסכנו אחרים.
לצד השאלות ההלכתיות והמשפטיות מעוררת סוגית הפגיעה בפרטיות והאיזון שבינה לבין שאר הזכויות והאינטרסים שאלות אתיות כבדות משקל. חכמי דורנו נקראים להתמודד עם סוגיות מרתקות, מגוונות ומורכבות אלה, ולהציע להן פתרונות שעולים בקנה אחד עם העקרונות שהוטמעו במשפט העברי במשך דורות.
(בלק תשפ)
