כל הפוסטים של פרופסור אביעד הכהן (נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט)

הקהילה הייתה לאחד מסממני ההיכר הבולטים ביותר של יהודים בכל ארצות פזוריהם. יהודי מעולם לא ייחל להיות רובינזון קרוזו, חי

במוקדה של פרשת העגל ניצבת קריאתו של הקב"ה: "וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם" (לג, יט). "חן" זה

פרשת "תרומה" היא חלק ממחזור הדם וממחזור החיים היהודי, צרובה בדנ"א של תורת ישראל. מאז ימות עולם, התרומה והנתינה, ההתגייסות

שליחותו של יהודי בעולם אינה מסתיימת לעולם. במעשה הסנה (שמות ג), נצטווה משה רבנו ללכת אל פרעה. גם אז הוא

נפלאות המה דרכי התורה. לעתים מקופלים עולמות שלמים, דוגמת הלכות שבת העניפות, בפסוקים בודדים, והריהן כ"הררים התלויים בשערה", ופעמים שהתורה

בעולמה של יהדות, זכה חג הפורים למקום מכובד. מצווֹת היום – מקרא מגילה, משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים –

אחת הסכנות – וגם האתגרים – שניצבים לפתחה של כל עבודה היא השגרה והשחיקה. פעולה שנעשית יום יום, לאורך ימים

לכל הבקי בתולדות ההומור הישראלי, נשמע הביטוי "מה 'ימים ההם'? היום בבוקר!" מוכר למדי. ראיון היתולי שעורך כתב רדיו עם

בין ארבעת ראשי השנים שנקבעו במורשת ישראל, ודומה שתופעה יחידה היא בעולם, קובעת המשנה במסכת ראש השנה את יום ט"ו

עוד מכה אחת ודי. הגיע זמן הגאולה, והיא כבר נראית מעבר לפינה. ואז באה מכת החושך. שלושה ימים של ניתוק.