כל הפוסטים של פרופסור אבי שגיא (מכון שלום הרטמן ואוניברסיטת בר אילן)

ככל יהודי וגר מאז ומעולם. הרצון הנדרש בגיור קטן הוא היעדר רצון שלילי. לכן, רק בית דין יכול לאפשר לקטן

פרק כב בפרק הקודם הצגנו את עמדת רב הונא: "גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין". התלמוד מתמודד עם

פרק כ"א גיור גר קטן שאין לו רצון אוטונומי הוא מקרה מבחן לשאלת מעמד הרצון בגיור. ההלכה דוחה את האפשרות

רצון הגר להצטרף לעם ישראל הוא היסוד המכריע, ממנו נובעת התחייבותו במצוות, זאת בדומה לכל יהודי פרק כ' בפרק יט

רצון הגר להצטרף לעם ישראל הוא עיקר הגיור, ולא ההתחייבות לשמירת תורה ומצוות פרק י"ט מצינו בתוספתא: "גר שקיבל עליו

יש צורך באישור של הצטרפות לעם היהודי. האם אישור זה חייב להיעשות בפני גוף מוסדי? בפרקים הקודמים ראינו את המעמד

גיור מחייב נוכחות שלשה. קביעת רבי יהודה ברורה: "גר שנתגייר בבי"ד – הרי זה גר, בינו לבין עצמו – אינו

המשנה קובעת: "כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת" (שבת פרק ז, א). חכמי

בפרקים הקודמים למדנו כי רצון הגר הוא היסוד המניע את הגיור. לנוכחות שלשה המוגדרים כבית דין יש תפקיד דקלרטיבי –

בפרקים הקודמים ראינו כי רצון המתגייר הוא היסוד המניע המרכזי בגיור. איתרנו שתי מגמות: לפי מגמה אחת רצון המתגייר מחולל