
החול יזכור
"וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִמַּד, וְלֹא יִסָּפֵר" (הושע, ב', א'). נמשלו ישראל לחול, ומשל זה מעניין ומאתגר. קריאה מדויקת של הפסוק מצביעה אמנם

"וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא-יִמַּד, וְלֹא יִסָּפֵר" (הושע, ב', א'). נמשלו ישראל לחול, ומשל זה מעניין ומאתגר. קריאה מדויקת של הפסוק מצביעה אמנם

מה רוצה הקב"ה מבלעם? בתחילה, אסר עליו ללכת עם שרי מואב: "… וַיֹּאמֶר ה' אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם…" (במדבר כ"ב, י"ב). בהמשך – התיר לו

פרשת השבוע שלנו מקדישה מקום מכובד לנושא המעילה. נושא זה זוכה לאזכור בשני הקשרים– מעילתו של אדם בקב"ה וחשד למעילה של אישה בבעלה. מהי מעילה

החל מהשבוע, נפלה בידי הזכות לעסוק בפרשות השבוע (עד כה עסקתי בהפטרות). פרשת במדבר, סופרת ומונה את יוצאי הצבא שבט אחר שבט, למעט שבט לוי,

"וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, אַרְצָה כְּנָעַן. וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם; וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ,

בנות צלפחד מלמדות אותנו שיעור באסרטיביות: "וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד… תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" (במדבר, כ"ז, א'). אסרטיביות היא סגנון תקשורת המוגדר במילון כ"יכולת לבטא

דימוי מעניין בחר בלק מלך מואב להצמיד לעם ישראל: "הִנֵּה הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם, וַיְכַס אֶת-עֵין הָאָרֶץ" (במדבר כ"ב י"א). עיון בספר שמות, מזהה ביטוי זה,

כבת ישראל שנישאה לבן שבט לוי, פרשת השבוע טעונה עבורי משמעות ייחודית. טקס דרמטי של סמיכה – עוברים הלויים ע"י ישראל, ובמהלכו נמסר להם ייעודם:

פסוק חידתי מצאתי בפרשת השבוע שלנו: "וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם" (במדבר, ד', ל"ב). במה הכתוב מדבר ומה בא ללמדנו? מבאר הרמב"ן במקום: "וטעם

ספר במדבר פותח במינוי נשיאי המטות, קרואי העדה, ומניית יוצאי הצבא, בני העשרים ומעלה בכל שבט ושבט. מאופן אִזכּוּר שמם של הנשיאים, ניתן ללמוד דבר