על מספרים ואנשים

החל מהשבוע, נפלה בידי הזכות לעסוק בפרשות השבוע (עד כה עסקתי בהפטרות).
פרשת במדבר, סופרת ומונה את יוצאי הצבא שבט אחר שבט, למעט שבט לוי, הנספר באופן אחר בהמשך.
התייחסות כמותית לבני אדם, נצרכת על פי רוב לשם היערכות תשתיתית ואסטרטגית ולמטרת גיבוש מדיניות. היא מגלה לנו כמה אנחנו, לְמה אנו זקוקים כקבוצה ומה בכוחנו לעשות. ועם זאת, מבט-על מחמיץ בהכרח את ייחודיותו, סגולותיו וצרכיו של הפרט.
מחלוקת מרתקת מצויה במחקר הפסיכולוגי, בכל הנוגע לאופן ולמשקפיים דרכן ראוי ללמוד על המציאות ועל ההתנהגות האנושית. גישות כמוּתָניות (מלשון "כמות") מצדדות בשימוש במספרים ובמסות, לתיאורן של תופעות (מודדות למשל תחושת חרדה על פי מידת ההזעה ומהירות הדופק, או באמצעות שאלונים וסולמות מדידה) ואילו גישות איכותניות (מלשון "איכות") גורסות כי סיפורו של היחיד והפרשנות אותה הוא מעניק לתופעה שחווה, הם המפתח והיסוד להבנת המציאות.
אנטואן דה-סנט אכזופרי, תיאר בהומור דק את תופעת כימוּת (מלשון "כמות") החוויה האנושית: " כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל הַמְבֻגָּרִים הַחוֹבְבִים סְפָרוֹת וּמִסְפָּרִים… אִם סַחְתָּ לָהֶם עַל חֲבֵרְךָ הֶחָדָשׁ, לְעוֹלָם לֹא יִשְׁאֲלוּ: "מַה טִּיבוֹ שֶׁל חָבֵר זֶה? הַאִם קוֹלוֹ עָרֵב לָאֹזֶן?… וְרַק זֹאת יְבַקְשׁוּ לָדַעַת: "בֶּן כַּמָּה הוּא? …כַּמָּה מִשְׂתַּכֵּר אָבִיו?" אִם תְּסַפְּרוּ: "רָאִיתִי בַּיִת נָאֶה בָּנוּי לְבֵנִים אֲדַמְדַּמּוֹת; בְּחַלּוֹנוֹתָיו פִּרְחֵי גֵרָנִיּוֹן וְיוֹנִים שׁוֹכְנוֹת עַל גַּגּוֹ" – לֹא יוּכְלוּ לְתָאֵר לְעַצְמָם אֶת הַבַּיִת… אִם תֹּאמְרוּ: "רָאִיתִי בַּיִת שֶׁמְּחִירוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִירָה"… אָז יִקְרְאוּ בְּהִתְפָּעֲלוּת: "מַה יָפֶה בַּיִת זֶה!.. כָּךְ טִיבָם שֶׁל הַמְבֻגָּרִים, וְאֵין לָדוּן אוֹתָם לְכַף חוֹבָה. עַל כֵּן חַיָּבִים הַיְלָדִים לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּסַלְחָנוּת… כִּי אָנוּ, הַמְּבִינִים אֶת סוֹד הַחַיִּים, אֵינֶנוּ מְיַחֲסִים לַמִּסְפָּרִים חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה." (הנסיך הקטן)
נדמה כי פרשתנו ערה למתח המובנה בין נקודת המבט הכמותנית והאיכותנית, המלווה את העיסוק בבני אדם ובתבונה רבה היא מציינת בכפיפה אחת מסה מספרית ושייכות שבטית, ומשפחתית: "תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם."
חג השבועות בפתח ולאור ההבנה המודגמת בפרשה, לפיה ניתן לחוות את המציאות באמצעות יותר מזווית אחת, הרינו מוזמנים להתחבר אל משמעותו דרך הערוץ הכמותני (ספירת העומר- מניית הימים עד הגעתו) או האיכותני (שמחת קבלת התורה), ובלבד שנתעורר, נתרגש ונפעל.
(במדבר תשעח)