כל המאמרים במדור בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)

"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר: זה הדבר אשר צוה השם. איש כי ידר נדר לד', או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו

אחד הענינים החשובים המופיע בפרשתנו לאחר המפקד האחרון שנצטוה משה לפקוד את בני ישראל הוא ענין בנות צלופחד. יש לציין שהמצוה היתה לשאת את ראש

כל התורה היא כולה קודש וכולה אמת, וכבר עסקנו בפרשת בלעם מבחינה זו, שאמרה התורה שהקב"ה הפך את הקללה לברכה. היינו שלמילים עצמן שבלעם השתמש

ספר במדבר היה יכול להקרא ספר המשברים. הוא מרכז את מכלול הבעיות שעם ישראל צריך להתמודד איתן בדרכו לארץ ישראל. ובעוד שהבעיות שהופיעו עד עתה,

פרשת קרח הנה דוגמא נוספת למה שכבר הופיע בפרשת שלח לך בקשר לחצאי אמתות או לשקרים המתבססים על האמת. גם שם נוכחנו לדעת שאינטרסים פרטים

בסוף פרשתנו מופיע אחד מהקטעים שאנו רגילים לקרא פעמיים ביום בקריאת שמע, המדובר בפרשת "ציצית". אך בגלל הפרשיה שפותחת את פרשתנו, פרשת המרגלים, אנו נוטים

"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל". רש"י: עשה לו סמניות מלפניו ומלאחריו,

פרשתנו היא הפרשה הראשונה בספר במדבר, העוסק ברובו בקורות עמנו במדבר בדרכו לארץ ישראל. עד לכאן דובר בכל ההכנות הנצרכות לפני כניסתם של אבותינו לארץ

"אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן ה' בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר סִינַ֖י בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֗ת אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה'