בשולי מעילו של הכהן היו תלויים פעמונים ורימונים, שתפקידם היה להשמיע קול בעת שאהרון הכהן היה נכנס אל הקודש. 'וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן
המשכן והמקדש הם מקומות של השראת שכינה ובכל זאת שונים הם בבניינם ומהותם. בעוד שהמקדש הוא קבוע אינו נייד ומיקומו במקום שבחר ה' הרי שהמשכן
פרשת משפטים מלאה וגדושה במצוות חברתיות ובהלכות הקשורות למערכות שונות של תביעות ממוניות בין מזיק לניזק בין גזלן והנגזל ובין מלוה ללווה. ישנה פרשה ייחודית
עוד בהיותה ילדה צעירה לימים עומדת מרים בשיאן של גזרות ומשגיחה על משה על מנת שלא ייפגע חלילה לרעה. ברגע שהיא מבחינה בבת פרעה, החומלת
בפרשה הקודמת קראנו על שלושה אותות, שהיה אמור משה לבצע באמצעות מטהו. באחד מהאותות משה התבקש להשליך את המטה ולהפכו לנחש ולאחר מכן לאחוז בזנבו
מהרגע שבו מתגלה הקב"ה למשה בסנה ומבקשו ללכת למצרים ניתן להבחין בשינוי מהותי באישיותו של משה. בראשית דרכו משה הפגין ביטחון עצמי בדרכו. הוא שילם
פרשיות ויקהל פקודי הן פרשות, המתארות את עשייתו ובנייתו של המשכן. בפרשיות הללו ישנה חזרה על הנאמר בפרשיות תרומה תצוה. אין התורה חוזרת על פסוקים
רבים סוברים שיש לחלק את עשרת הדברות לשני חלקים מרכזיים: חמש ראשונות מתמקדות במצוות שבין בין אדם למקום ומצד שני חמש האחרונות מתמקדות במצוות שבין
מכת החושך היא האחת שלפני האחרונה מבין עשר המכות אולם היא גורמת לתפנית משמעותית במגרשו של פרעה. מכת החושך החלה עוד במכת הארבה שבעת שירד
הטור הרביעי באבני החושן היה מורכב מתַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה. חז"ל אומרים, שאבן ישפה הייתה של בנימין ור' יעקב בן הרא"ש בספרו החשוב בעל הטורים מצא
