שמירת הגוף והנפש

כשגדלנו כילדים בתל-אביב, חוף הים היה מקום הבילוי המרכזי. המצילים ידעו שבחוף הנפרד שוחה קהל שומר מצוות ובכל הזדמנות, כשחששו שנשקפת סכנה לשוחים, היו צועקים ברמקול: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". הם אכן ציטטו מקרא מפורש מהכתובים. הפסוק הוא אזהרה לישראל בעת מעמד הר סיני, שבו בזמן שרואים הם את הקולות ואת המראות, עליהם להיזהר מהשפעה של עבודה זרה. וכך נאמר: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ …", ובהמשך "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם …" (דברים ,ד ,ט, יד – טו)
לפי פשוטו של מקרא, מבקש משה מישראל לשמור על נפשם. הנפש המייצגת את הצד הרוחני שבאדם הזקוקה לשמירה מכל השפעה של עבודה זרה. וכפי שכותב הרמב"ן בקצרה: "יזהירם פן יטעו אחר הקול אשר שמעו ויעשו השחתה לקצץ בנטיעות". אם כן, הפסוק אינו מזהיר על סכנת הגוף. האם ניתן לגייס פסוק זה גם לשמירת הגוף ולאסור הגעה למציאות של סכנה?
אכן בברייתא במסכת ברכות לב ע"ב מוצאים אנו נימה אחרת:
"תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך, בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום, המתין לו עד שסיים תפלתו. לאחר שסיים תפלתו אמר לו: ריקא, והלא כתוב בתורתכם: 'רק השמר לך ושמור נפשך' וכתיב: 'ונשמרתם מאד לנפשתיכם', כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום? אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי?"
ההגמון מוכיח את החסיד שהוא מסכן את חייו בשעה שאינו מחזיר לו שלום. כאסמכתא לדבריו מציין ההגמון את הפסוק: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". ישנה כאן פרשנות מורחבת לפסוק. וכבר תמה המהרש"א בחידושיו על הסוגיה- האם הפסוקים הללו נאמרו בהקשר הרוחני, שחלילה לא ניגרר ונאמין בעבודה זרה, ולא בעניין פקוח נפש גופני?
הרמב"ם בהלכות דעות (יא,ד) מונה מספר תקנות, שמטרתן שמירת הגוף, ולראיה מביא את הפסוק ממעמד הר סיני:
"… וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצוה עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה שנאמר: "השמר לך ושמור נפשך".
אם כן, קיים פער פרשני בין פשוטי המקראות לבין פרשנותם של חז"ל. בעוד שמתוך פשט הפסוקים קיימת אזהרה מפני נסיגה רוחנית בשעת מעמד הר סיני, הרי שבחלק ממקורות התורה שבעל- פה ההדגשה היא לשמירת הגוף. הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים" מסביר את הצורך לשמור על הגוף כדי להגיע לעבודת ה' שלמה. וכך גם בהלכות דעות (ד , א):
"הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף"
ומכאן המסקנה שבריאותו של האדם היא תנאי בסיסי לעבודת הבורא. לכן, יש צורך להימנע מאוכל המזיק לגוף, לעסוק בהתעמלות, להימנע מעישון ועוד. אין לנתק בין שמירת הנפש לשמירת הגוף, דרושה שמירה על שניהם. אם כן, המצוה – "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" דורשת מאיתנו שמירה על הנפש והגוף כאחד. גם הרב עובדיה יוסף זצ"ל (יחוה דעת ה,לט) כותב: "אולם מה טוב ומה נעים להימנע מעישון סיגריות בכלל בכל ימות השנה, לאחר שנתפרסם ברבים שלפי דעת גדולי הרפואה והמדע בזמנינו, העישון מזיק ומסוכן מאוד, ועלול להביא למחלות נוראות ולסכן בריאותו של האדם. שומר נפשו ירחק ממנו. וכבר הזהירה התורה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
אנו נמצאים בעיצומה של החופשה. בעוד שבחודש הראשון של החופש מתארגנות פעילויות מסודרות, בחודש השני הפעילויות הללו הולכות ומתמעטות ולכן הצורך להזהיר ולהתריע הולך וגובר. יש צורך להדגיש את הצורך בשתייה, זהירות מנחשים, שימת עין וגילוי אחריות בטיולים ושחיה בטוחה בבריכה ובים. יהי רצון שנזכה לגמור את חופשת הקיץ בריאים ושלמים.
(ואתחנן תשעז)