הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)דברי הפרידה של משה רבנו כוללים תוכחה על הכשלים וההתנהלות של עם ישראל בכל התחנות בהם עבר מאז יציאת מצרים. התוכחה והביקורת של משה רבנו על ההתנהלות וההתנהגות של עם ישראל מציבה בפני העם ראי, ותביעה לשפר ולתקן לעתיד, זאת לעומת דפוסים המוכרים כיום, שבהם מנהיגים בסוף כהונתם מנסים לשאת חן בעיני עמם, לצייר עד כמה הצליחו בתפקידם, ועד כמה המצב של העם מעולם לא היה יותר טוב, תוך שהם מעלימים עין מהכישלונות שלהם ושל העם. משה רבנו מצייר את המצב לאשורו, מתוך אמת נוקבת, ולא מנסה לייפות אותו. רק בדרך זו ניתן להפיק לקחים ולתקן את הדרוש תיקון לעתיד.
ישנה מסורה משמו של ר' שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל, שלמד בכל יום כמה פסוקים מספר דברים, ואמר שספר דברים משמש עבורו כספר מוסר ('פרי צדיק' דברים – אות א). השאלה היא: "דווקא ספר דברים הלא יש כמה ספרי מוסר?" (שם)
וכן יש לשאול: במה ספר דברים משמש כ'ספר מוסר' רלוונטי למי שחי אלפי שנים אחרי האירועים שבספר, ומה הרלוונטיות של התוכחות שכתובות בספר על אירועים שאינם קשורים לזמנו?
המסר הכללי של המוסר והתוכחה בספר דברים הוא מעבר לנושאים הספציפיים הנידונים בספר. משה רבנו משקף לעם את רמת ההתמודדות שלו עם האתגרים הערכיים והמוסריים תוך כדי החיים במדבר. מבחינה זו היא דומה להתמודדות עם אתגרי החיים גם מחוץ למדבר.
תורת המוסר ביהדות עוסקת בעיצוב ההתנהלות וההתנהגות של האדם. שורשיה בערכי המוסר ההתנהגותיים, האמונה ומצוות התורה שמהווים את המצפן הערכי ומכתיבים את כללי ההתנהגות. ישנן תפיסות מוסריות על פיהן עיצוב ההתנהגות נועדה כדי למנוע פגיעה בזולת או באקלים החברתי. התורה מלמדת שהמוסר הוא מצוה מן התורה שתכליתה לאמץ עד כמה שניתן את דרכי ההתנהלות האצילית של הבורא. להתדמות למידות האלקיות "והלכת בדרכיו": "היא שצונו להדמות בו ית' לפי יכולתנו והוא אמרו: 'והלכת בדרכיו' וכבר כפל צווי זה ואמר: 'ללכת בכל דרכיו' ובא בפירוש זה: 'מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום, מה הקב"ה נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הקב"ה נקרא צדיק אף אתה היה צדיק, מה הקב"ה נקרא חסיד אף אתה היה חסיד, וכו'. ובא בפירוש גם כן שענינו להדמות בפעולות הטובות והמדות החשובות שיתואר בהם האל ית' על צד המשל ית' על הכל עילוי רב" (ספר המצוות לרמב"ם ח).
תורת המוסר סוללת דרכים כיצד ליישם את הערכים בחיים. היא ממפה את הגורמים היצריים, הפסיכולוגיים והחברתיים המאתגרים את האדם, ומקשים על ישומם, ומקנה ארגז כלים כיצד ניתן להתמודד עם האתגרים והקשיים השונים בחיי היום יום. זירת ההתרחשות העיקרית של המוסר נמצאת בתוך נבכי נפש האדם, ובנקודת המגע שלה עם חיי המעשה. בתוך הנפש פועלים כוחות שונים בבחינת 'סור מרע ועשה טוב'. מהם כוחות אקטיביים המייצרים אנרגיות של עשיה ויצירה מעשית לאור ערכי המוסר, כוחות הנשלטים ע"י האדם וניתנים להכוונה ולהעצמה. כנגדם יש כוחות בנפש שמטים את האדם בכיוונים שעשויים להיות מנוגדים לעולם ערכי המוסר. להעדיף את הנוח והמענג, להימנע מקושי וממאמץ וכו'. ישנם גם כוחות יצריים הטבועים בנפש שדוחפים את האדם לכיוונים שעשויים להיות מנוגדים לערכים אלה.
הכוחות השונים בתוך הנפש מסתייעים זה ע"י זה ומתנגשים זה עם זה. האדם נדרש לשלוט שליטה פנימית בכוחות הנפש לאור ערכי המוסר. זוהי משימה קשה משום שמדובר בכוחות בעלי עוצמה, שקשה להטותם. ו"כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (סוכה נב א). הקושי הזה מחייב את האדם להשתמש בעוצמות של גבורה פנימית: "איזהו גיבור הכובש את יצרו" (אבות ד א). האתגר הגדול בהתמודדות הזו הוא לבנות את האישיות ולעצב את מידות הנפש ואת הרגליה.
(דברים תשסז)
