הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)ארבע שנים עברו ממלחמת צוק איתן. זה הזמן לחבק את צה"ל, ובמיוחד את הפצועים ומשפחות הנופלים ולהצדיע ליקיריהם שנפלו בקרבות. שתי משפחות יקרות ואהובות- אורון וגולדין, לא זכו להביא את גופות בניהם לקבר ישראל. מדינת ישראל חייבת לעשות מאמצים כבירים על מנת להשיב את הבנים הביתה וכולנו מתפללים ומייחלים לכך. אנסה להאיר פן נוסף שיהווה כמעין "הספד" להדר ואורון.
ספר דברים פותח בנאומו של משה והתורה מגדירה את מיקומו המדויק: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב". באופן מפתיע, כשהספר מסתיים במותו של משה והבאתו לקבורה, היינו מצפים שמקום קבורתו של משה יהיה ידוע ולפחות לבני משפחתו ולא היא. וכך נאמר: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (לד,ו). מדוע מצד אחד התורה חשפה ביתר דיוק את מקום הנאום של משה ומאידך גיסא הסתירה את מקום קבורתו? פירוש מרתק ומיוחד ניתן למצוא בדבריו של הרש"ר הירש בתחילת פרשתנו:
"הן משה רבינו נפטר לעולמו, ובמותו לא השאיר אחריו לא מצבת זיכרון ולא עמוד של כבוד ולא שום מזכרת ארצית; אפילו קברו לא יזכיר אותו לדורות; כל מהותו הגופנית של משה רבינו נסתלקה בשעת מותו. רק המקום ששמע את דברו האחרון לעמו נמסר לזיכרון בכל הדיוק האפשרי; וכאשר יבוא לשם נין ונכד של דור המדבר, הוא יקלוט במקום זה את הד דברו של משה, וכך יתעורר לבו ללכת אחריו בנאמנות ולהמשיך את מפעלו בקרב עמו".
כמה טראגי שאין למשה מקום קבורה או מצבת זיכרון. משה לא זכה למה שזכו האבות- מקום קבורה ידוע וברור. אולם, מנגד פירטה התורה את נקודת הציון המדויקת של נאומו על מנת שיהיה זה לזיכרון לדורות הבאים. משה לא השאיר אחריו קבר או מצבה אך הפקיד בידי ישראל את המקום המדויק שבו הנחיל להם תורת חיים.
בדיוק לפני ארבע שנים, במהלכה של מלחמת צוק איתן, התרחש קרב קשה בסג'עיה. חיילי חטיבת גולני הגיעו לשכונה בשיירה של כלי רכב משוריינים. במהלך הכניסה נכנסו לתוך השכונה שני טנקים ואחריהם שני נגמ"שים. הנגמ"ש הקדמי, שהוביל תשעה חיילים ממחלקת הסיור של גדוד 13, נתקע באחד הרחובות בשכונה כתוצאה מתקלה מכנית. הטנקים שהובילו את השיירה המשיכו קדימה. הכוח פרק מהנגמ"ש והתקדם רגלית. זמן קצר לאחר מתן ההוראה הותקף הנגמ"ש התקוע בטילי נ"ט שפגעו בו פגיעה ישירה, הנגמ"ש התלקח ובער במשך כמה שעות. בתום הקרב התברר כי שישה מהחיילים שנמצאו בנגמ"ש נהרגו. חייל נוסף, אורון שאול, הוכרז כנעדר. כמה ימים מאוחר יותר ובמקום אחר, כוח של סיירת גבעתי המשיך בזמן הפסקת האש בפעילות מבצעית לאיתור מנהרות באזור רפיח. בבוקרו של יום שישי ערב שבת חזון תקפו את הכוח מחבלים שיצאו ממנהרה, והרגו שלושה מחיילי הכוח: מפקד הסיירת, רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני. התוקפים לקחו אתם את גופתו של סגן הדר גולדין. במהלך המרדף התגלו פריטים, שבאמצעותם נקבע מותו של סגן הדר גולדין. לצערנו, גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין עדיין לא זכו להיקבר בבית קברות, אולם אל לנו לשכוח את נקודת הציון המדויקת שבה הנחילו לאומה כולה את ערך ההקרבה. נקודת הציון המרכזית של אורון והדר היא המקום שבו מסרו את נפשם. אצל משה רבנו לא נזכר מקום קבורתו משום שהתבקשנו ללמוד שהעיקר הוא מקום חייו של האדם. כך גם נזכור את הדר ואורון שלא זכו עדיין לקבר- אבל ציוו לנו את החיים במותם.
אין בדבריי אלו להמעיט כלל מהצורך המוסרי לעשות כל מאמץ להביאם לקבר ישראל אלא דברים אלו הם בבחינת הספד ליקרים והמסולאים מפז שנתנו את חייהם למען עם ישראל היושב בארצו.
(דברים תשעח)
