קהילה בונה משכן
כאשר התורה מתארת את בניית המשכן היא אינה מתמקדת רק בתוצאה הסופית אלא גם בתהליך. נקודה זו מובלטת בפתיחת הפרשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ
כאשר התורה מתארת את בניית המשכן היא אינה מתמקדת רק בתוצאה הסופית אלא גם בתהליך. נקודה זו מובלטת בפתיחת הפרשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ
פרשת משפטים עוסקת בפיצויי נזיקין שצריך אדם לשלם לחברו. עיון בפסוקים מצביע על שיטות גבייה שונות ביחס לסוגי נזקים שונים. מי ששילח את בהמתו וביער
הפרשה עוסקת בדיני נזיקין וחבלות, המנוסחים כמשפטי תנאי ולאחריהם משפטי תוצאה. משפטי התנאי מגדירים את המקרה המיוחד ומגבילים אותו ביחס לאחרים. משפטי התוצאה מגדירים את
איסור "לא תחמוד" מופיע בעשרת הדברות בשני הקשרים שונים. הציווי שבפרשתנו עוסק באיסור חמדת אשת חברו והציווי בספר דברים עוסק בחמדת רכושו. בדרך כלל, התורה

הבחירה של עם ישראל לקבל את התורה הייתה בחירה מכוננת. השלכותיה רלוונטיות דורות רבים אחריה. לבחירה של עם ישראל קדם, עפ"י חז"ל, מהלך בו התאפשר
קריעת ים סוף הייתה המשך ישיר של מכות מצרים. בעוד שהמכות הביאו את פרעה להכרה מלאה בהקב"ה הרי, שהמטרה הבאה הייתה להטביע את פרעה ולהחליש
מכת החושך שיתקה את המצרים. למכה לא קדמה התראה, ועל אף שהוגבלה לשלושה ימים בלבד גרמה לפרעה למשבר גדול. כשיושב אדם בחושך ואינו יכול לזוז
המפגש בין העם למשה אינו נושא פרי: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" מסביר אבן עזרא: "ולא
מראשית ימיו נתפס משה כסקרן ואכפתי. בעוד שבעבר משה היה נחוש לבצע כל משימה- דווקא בעת הזו, כשהקב"ה פונה אליו, הוא מסרב חמש פעמים לקבל
במהלך המחלוקת הנוראית של קורח ועדתו מואשם משה בחוסר יושר ובנטילת שררה. משה נפגע עד עמקי נשמתו ופונה להקב"ה: "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל ה'