ייחודה של מכת הדם

בהתגלות הקב"ה אל משה במעמד הסנה, מצייד הקב"ה את משה בשלושה אותות על מנת ששליחותו תצליח- המטה שנהפך לנחש, היד המצטרעת, והמים שנהפכים לדם. מטרת האותות הייתה למקרה שהעם יטיל ספק באמינותו של משה, כפי שאכן היה: 'וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם' (ד,ל). אולם מסתבר, שלאותות הללו נועד תפקיד נוסף: 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה רְאֵה כָּל הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה…' (ד,כא). המדרש (שמות רבא פרשה ה') תמה על הפסוק: 'על אלו מופתים אמר? אם תאמר על הנחש והצרעת והדם – אותם ניסים לא אמר לו הקב"ה אלא לישראל? ועוד, לא מצינו שעשה משה אותם האותות לפני פרעה?', ושולל את האפשרות, שהאותות הללו נועדו גם לפרעה, אך לכאורה זה בדיוק מה שעולה מפשט הפסוקים.
סביר להניח שהקב"ה לא ציווה את משה שידו תהיה מצורעת לפני פרעה, שכן זה עלול לפגוע בתדמיתו של משה. אך את שני האותות האחרים משה מראה לפרעה, על אף, יש לציין, שלכאורה אין התאמה מלאה בין הציווי לביצוע. במעמד הסנה – המטה נהפך לנחש, ואילו לפני פרעה – המטה נהפך לתנין; במעמד הסנה – משה נצטווה לקחת מעט מים מהיאור ולשפוך אותם ליבשה, ואילו בביצוע מכת הדם – כל מימי היאור (ומימי כל מצרים) נהפכו לדם. זאת ועוד, לכאורה מכת הדם התבצעה על ידי אהרון ולא על ידי משה.
אכן, ביחס לאות הנחש ניתן להניח שהנחש נקרא גם תנין ואין שוני בין הציווי לביצוע (רבנו בחיי ז,י). אולם היכן משה מראה לפרעה את האות שהופך את מי היאור לדם? עיון מדוקדק בפסוקים מאפשר לנו לזהות שני שלבים במכת הדם- בשלב הראשון מצטווה משה וכך נאמר: לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ … הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם'. בשלב זה המים נהפכו לדם רק ביאור, כהמשך לאות הקודם (דהיינו באמצעות המטה שנהפך לנחש), ובשלב השני נאמר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם …'. אהרן מצטווה לפגוע בכל מקורות המים שבמצרים.
אם כן, נראה שמכת הדם היא בעלת הדרגתיות מסוימת- בשלב הראשון זהו האות האחרון, שהצטווה משה לעשות לפני פרעה, בהקשר הזה האות נעשה רק ביאור ורק לעיני פרעה. ולאחר מכן, בשלב השני זוהי המכה הראשונה שספגה מצרים, ולכן כל מקורות המים במצרים נהפכו לדם על ידי אהרון. משה מבצע את האות ואהרון את המכה. מהי משמעותו של השלב הראשון, ה'זעיר אנפין' של המכה שנועד לעיני פרעה בלבד? רגע אחד לפני שהמצרים סופגים את עשרת המכות, ניתנה לפרעה תזכורת לפשע הנוראי שעשה לעם ישראל- משה מראה לו את דמי התינוקות, שנשפכו בעת שהושלכו ליאור במצוותו. בעת הזו עומד אוד מוצל ממוות שבעודו תינוק נמשה מהמים על ידי חסידת אומות העולם, בתו של הרשע פרעה וזועק את זעקת הנטבחים ואומר לרשע- די. האות הזה היה חזק מכל, ותפקידו היה לחולל שינוי אצל פרעה. קודם לכן, באמצעות האות הזה שוכנע משה לצאת לשליחות, והעם בעקבותיו. לעומתם פרעה נותר על כנו – "ויכבד לבו". אות הדם הופך מעתה למכה קשה וכואבת למצרים שלאחריה יבואו שאר המכות אשר באחריתן יצא העם לחרות ויקבל את התורה.
(וארא תשעז)