
כולם מגיעים לליל הסדר
שני גואלים גדולים יש לעם ישראל. האחד משה רבנו הגואל הלאומי בשעה שיצאו ממצרים והשני הוא אליהו הגואל לעתיד לבוא וכפי במדרש פסיקתא רבתי פסקא

שני גואלים גדולים יש לעם ישראל. האחד משה רבנו הגואל הלאומי בשעה שיצאו ממצרים והשני הוא אליהו הגואל לעתיד לבוא וכפי במדרש פסיקתא רבתי פסקא

בליל הסדר אנו חוזרים ומבררים לעצמנו את סוגיות היסוד של עולמנו הרוחני. המציאות המורכבת בה אנו חיים מציבה בפנינו אתגרים רוחניים. אחד מהגדולים שבהם, הוא
שלוש פעמים בתחילת הפרשה מודגשת התמידיות של האש על גבי המזבח: '…זאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ

כאשר בני ישראל נכנסים לארץ ישראל מצטווים הם לנטוע עצים: וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה

זכה ל"ג בעומר למעמד מיוחד שביום זה מותר לערוך חתונות ולהסתפר. ביום זה אסור להתענות וכמובן לא אומרים תחנון. אמנם יש הנוהגים להימנע ולא להתחתן
הסידור הפנימי של הפסוקים בתחילת הפרשה תמוה וכך נאמר ויקרא יב (ב – ד): דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה
שלוש פעמים בתחילת הפרשה מודגשת התמידיות של האש על גבי המזבח צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל
פרשת 'נגעי בתים' מתהדרת בפתיחה חגיגית וססגונית: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי

מגילת אסתר מתארת מהפכים שונים. בפורים אנו מציינים בעיקר את המהפך שהביא להצלת עם ישראל. אולם יש במגילה גם מהפך הקשור לדמותה של אסתר. המגילה

בימים אלה אנו עומדים בעיצומם של ימי ספירת העומר. מקורה של מצוה יקרה זו בפרשתנו: 'וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע