
מדורת השבט
מדורות ל"ג בעומר הן הזדמנות נדירה להתקשר למעגלים רבים הקשורים בהם. השורש ההיסטורי של המדורות כלל אינו ברור, אולם הן הפכו בשנים האחרונות למזמנות הזדמנויות

מדורות ל"ג בעומר הן הזדמנות נדירה להתקשר למעגלים רבים הקשורים בהם. השורש ההיסטורי של המדורות כלל אינו ברור, אולם הן הפכו בשנים האחרונות למזמנות הזדמנויות

איסור שחוטי חוץ שהוא אחד המוקדים של פרשתנו, מחייב להביא את כל הקורבנות אל פתח אוהל מועד ולא להקריב אותם בחוץ. איסור זה הוא מאתגר

אחד הגורמים המצביעים על אופייה של תקופה בשנה הוא האסוציאציה שתקופה זו מעוררת. ניתן להדגים זאת היטב בימי ספירת העומר – לו יישאל אדם איזו
המודעות ההולכת וגוברת למצבו של כדור הארץ צריכה להשפיע על כל תחומי העיסוק שלנו. אין מדובר בשגעון של כמה אנשים המוטרדים מעניינים שוליים. מדובר בשאלת
שבת פרשת מצורע היא אחת השבתות המתאימות ביותר לעסוק בענייני לשון הרע. מעניין לציין כי התורה אינה מציעה חוק עונשין להתמודדות עם דיני לשון הרע.

כל אמונה וכל דת מחפשת מטבע מהותה את החיבור שבין שמיים וארץ. השמיים הם הלא נודע והלא נתפש בחושי בני אדם ומחשבותיהם, ואילו בארץ אנו
מדורת ל"ג בעומר, אותה נציין בעזרת ד' בעוד שבוע, מהווה אירוע אותו ילדינו מאוד מאוד אוהבים – וטוב שכך. מדורת ל"ג בעומר מהווה גם הזדמנות

כיצד בונים משפחה בישראל? התורה מסדרת את בניין המשפחה בדיוק כפי שהוא צריך להיבנות. סיפור הבריאה מדבר על ממד האנושי הפשוט של המשפחה: "עַל כֵּן

פרקי אבות משמשים פעמים רבות בחברה הישראלית עלה תאנה של יהדות. אנשים הפותרים עצמם ממחויבות לנאמנות המלאה השואפת לקיים את מלוא הברית שבין אלוקים ואדם
"…אם בקשת להקריב קרבן לא תגזול לאדם כלום, למה? כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה – ואימתי אתה מעלה עולה ואני מקבלה? כשתנקה