כל המאמרים במדור על סדר היום

מהי רמת הזהירות שאנו חייבים לכונן בתוך עצמנו כדי שלא ליפול בחטא העגל בזמן הזה? זו שאלה כבדת משקל, המחייבת ראשית למקד את הדיון במהות

מה אפשר לקחת אתנו מסיפור המגילה? מתוך שלל הבשורות, טוב לעמוד על נקודת המפנה. אחד הרעיונות הבסיסיים במגילה מופיע בפיוטו של רבי יהודה הלוי לפורים

"ועל כל פשעים תכסה אהבה" – דברי החכם מכל אדם מלמדים על כוחה הגדול של האהבה לכסות פשעים. יש בתכונה ייחודית זו דברים מלבבים. הגר"א

המפגש שבין משה רבנו ע"ה ובין יתרו, בשעה שראה יתרו את משה יושב מהבקר ועד הערב ודן את ישראל שב ומוצף גם בזמננו. משה רבנו

"אל יצא איש ממקומו ביום השבת" – בימים עברו, משמעות הביטוי הזה הייתה ברורה מאליה. ישנו מקום בו אדם נמצא וגר, ויציאה ממנו משמעותו יציאה

"ויוסיף דעת יוסיף מכאוב" – דברי חכמת קהלת ביחסו המורכב והעמוק לחכמה מהווים מצפן יסודי ביחס לאין ספור עניינים המקיפים את עולמנו. אנו מכירים את

  עולם גזירותיהם של חכמים ודיני דרבנן הוא אחד העולמות המרתקים ביותר בהשתלשלותה של תורה. הוא מעלה שאלת יסודיות ועמוקות ביותר: מדוע מה שלא אסרה

  שלטון שמפעיל כוח מלמד על בעיה ועל כישלון. המציאות הזו מורה כי יחסי השלטון והעם פגומים. האחריות לכך יכולה לנבוע מכיוונים רבים ומגוונים, ובעיקר

ממשפחה שנראתה כמפורקת לחלוטין – לאב שכל בניו סובבים אותו לקראת מותו, והוא זוכה לברך אותם ולעצב את ״אחרית הימים״ שלהם. התמונה שהצטיירה לפני כמה