כל המאמרים במדור בראשית

הציווי לאברהם מחייב אותו לוותר על הביטחון שבמוכר. הוא אינו יודע את כל פרטי הדרך, ובכל זאת הוא יוצא. האמונה אינה מבטיחה לו חיים נטולי

פסוקי ברית בין הבתרים עמוסים בדימויים הנראים כלקוחים מעולמות כמוסים. פרשני המקרא בחרו לפענח את הדימויים באופן אלגורי. רש"י מסביר כי בעלי החיים המבותרים מסמלים

שרשרת יוצאת דופן של דברי ביקורת על אברהם ושרה מותח הרמב"ן בפירושו לפרשתנו. הביקורת הראשונה נוגעת להחלטתו של אברהם, אחרי שהגיע לארץ כנען, לרדת למצרים

מחקרים רבים מצאו שהליכה של 10-20 דקות ביום מביאה לירידה בסיכון ללקות ביתר לחץ דם. הליכה יומית של 20 דקות או יותר, מפחיתה את הסיכון

רגישותו הגדולה של הרמב"ן להיבטים מוסריים של התורה מבצבצת במקומות רבים של פרשנותו. בראש ובראשונה מדובר בבשורתו הגדולה והמפורסמת למצוות "ועשית הישר והטוב", שדי להוכיח

בפתח פרשתנו, מצווה הקב"ה את אברהם אבינו: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית י"ב, א'). רבנו חיים בן עטר, האור

"בימינו אלה הכתיבה על אברהם עשויה להיראות משימה משונה, שלא לומר אבסורדית. כיצד זה יכולה דמות מימי קדם, עטופה בערפילי המסתורין, דמות מיתית (לדעת האדם

הטלפון מצלצל שוב. על הצג מפציע מספר בלתי מוכר, ואנו מנחשים את הבאות: עוד סקר בחירות. בתקופה זו עשרות שיחות כאלו מציפות אותנו בבקשה לדלות

האם ה"לך לך" של אברהם אבינו הוא חד פעמי, או כעניינים עקרוניים נוספים בחיינו מדובר במהלך נמשך וקבוע? התשובה מורכבת למדי. מובן שאנו צריכים להגיע

השבוע נשאלתי מדוע יהודי אתיופיה לא עלו לישראל כבר בשנות החמישים. השאלה מתחדדת לנוכח העובדה שכבר מן המאה התשע עשרה קיימות עדויות, מכתבים וניסיונות של