כל המאמרים במדור בראשית

הרמב"ן בפירושו לתורה [בראשית מב ט] שואל: "יש לתמוה, אחר שעמד יוסף במצרים ימים רבים והיה פקיד ונגיד בבית שר גדול במצרים, איך לא שלח כתב

לעתים נדירות יחסית מזדמן לקרוא את הפטרת פרשת מקץ שעוסקת במשפט שלמה, שכן ברוב השנים שבת מקץ חלה בחנוכה, וקוראים בה את הפטרת חנוכה. הדמיון

חלום פרעה לא היה חד-פעמי (עפ"י הנצי"ב). בדומה לסיפורו של הכוזרי, החלום חזר ונשנה אליו וגם הניסיונות הכושלים של חרטומיו  לפותרו לא פסקו בהתאם. חלום

כלל גדול הוא "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" וכידוע התורה נדרשת בארבעה דרכים, פ.ר.ד.ס פשט, רמז, דרש, סוד. למרות שהפשט בפרשה זו הוא קשה ותמוה

בפרשתנו אנו קוראים על טרגדיה מהגדולות ביותר בהסטוריה שלנו. במהלך ארבעה פסוקים מתארת התורה את שנאת האחים: "ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו

מעשה יהודה ותמר הוא אחת התחנות במסלולו של המשיח. על הכתוב [ירמיה כט] "כי אנכי ידעתי את המחשבות" דרשו במדרש [ב"ר פר' פה]: "שבטים היו

פרשת השבוע רוויה יְדִיעות כָּזָב, בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה. הצגת כתונת יוסף המוכתמת בפני האב, יעקב, האשמת תמר בזנות ועלילת אשת פוטיפר

אחד מהנסיונות המרכזים של יוסף הוא השהות בבית פוטיפר. אשת פוטיפר  תופסת בבגדיו  ומיד הוא נס החוצה. חז"ל מסבירים שיוסף שאב כוחות נפש מאביו: "באותה

קשה להגדיר מהו בדיוק כבוד. למושג הזה יש משמעות כפולה: תכונה עצמית של אנשים, ישויות או עצמים שונים, וההתנהגות שאותה תכונה דורשת מהם ומאחרים ביחס

בשנים האחרונות זכיתי להדליק נרות בפאב באישון לילה. המוסיקה נכבית וכמאה איש מצפים למוצא פי ועלי להגיד משהו לחנוכה- שיתאים לכל מישלב. כך מצאתי עצמי