כל המאמרים במדור ויקרא

אחד הפרדוקסים היותר גדולים של המאה העשרים ואחת הוא דרך ההתמודדות של העולם עם ערך החירות והחופש. מצד אחד- ברמה ההצהרתית- זהו הערך העליון של

הרב ד"ר אברהם לפשיץ ראש מנהל החמ"ד משרד החינוך סמוך ליציאתם ממצרים, נצטוו בני ישראל על המצווה הראשונה – מצוות קידוש החודש. " וַיֹּאמֶר ה'

שבת פרשת פרה חלה בין שבת זכור לשבת החודש (מגילה כט א), ונקראת על שם הקריאה בפרשת פרה אדומה, "שהיא טהרתן של כל ישראל" (ירושלמי

מסתבר שאהרון הכהן היה דברן לא קטן. ראשית הוא היה הדובר של משה, " ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך אלקים לפרעה ואהרון אחיך יהיה

פרשנויות רבות ומגוונות ניתנו לחטאם של נדב ואביהו. אחת מהן קובעת שהם נכנסו לאהל מועד שתויי יין. המדרש לומד זאת מכך שמיד לאחר סיפור מותם

במסגרת המותר והאסור לאכילה מעולם החי, נצטווינו על איסור אכילת שרצים: "כֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף הַהֹלֵךְ עַל אַרְבַּע שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם" (ויקרא יא'). רשב"ם: ההולך על

הפטרת פרשת פרה (יחזקאל ל"ו, ט"ז), נקראת אחרי פורים, ועניינה היטהרות כפויה של עם ישראל ממעשיהם הבוגדניים ומחילול ה'. התבוננות בפרשה ובמפטיר של שבת זו,

לאחר הכנות מרובות שנעשו לקראת הקמת המשכן וימי המלואים בהם הושקעה עבודה רבה, נערכו אהרן ובניו לרגע המיוחל. ובעיצומו של יום חגיגי זה מתים נדב

נדמה כי הפסוק המתאר את סיבת מותם של נדב ואביהוא מפורש למדי ( ויקרא פרק י,א): " וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙