בפרשתנו מופיעה מצוות קידוש השם: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…". ההבנה הפשוטה בפסוק היא שקידוש השם זו מצווה, המוטלת על עם ישראל. זאת ועוד, קידוש השם
יום ל"ג בעומר החל לקבל צביון מיוחד במאה ה-12, בהתבסס על המסורת שביום זה פסקה מיתתם של תלמידי רבי עקיבא. הגמרא מספרת ש"כולם מתו מפסח
במהלך המאה ה-20 אירעו מספר התפתחויות ששינו את יחס החברה לאנשים עם לקויות, וביניהן חקיקת הנגישות, שהפכה לשיטתית, מסודרת ומושתת על העיקרון הבסיסי של שוויון הזדמנויות. פרשת 'אמור'
הדברים שלהלן הם תמצית פרק מהספר 'מנהגי ישראל' – חיבורו הגדול של פרופ' הרב דניאל שפרבר, שבשכנות לו זכיתי לגדול. השבוע חל ל"ג בעומר, ורבים
רבים שאלו: איך נקלעה האומה לאותו שבר רוחני שאליו הגיעו תלמידי רבי עקיבא "שלא נהגו כבוד זה בזה"? ( יבמות סב, ב) ( ע' ב'שבתון'
פרשת המקלל בפרשת 'אמור' דורשת עיון רב, הן מצד עצמה הן מצד השלכותיה. עיון בתורה מלמד שפרט לחריגים בודדים – כגון פרשה זו ופרשת המקושש
הם עשו קעקוע בצעירותם, התחרטו על כך, והסירו אותו: כחלק מתהליך התשובה והתיקון שלהם, חוזרים בתשובה רבים ניגשים למכון להסרת קעקועים כדי למחוק את העבירה
השבוע חל יום פטירתו של מו"ר הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל. נביא כאן תמצית דברים שכתב בענין מנהג הימנעות מגילוח הזקן בספירת העומר. אמנם, דיון במנהגי
בפרשת 'קדושים' רצף הלכות ויסודות המבהירים את הציווי "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו). גם האדם הפרטי מצווה לחתור לקדושה ולעשיית
פרק ד' בספר 'שופטים' מפגיש אותנו עם שופטת חדשה – דבורה. לעומת השופטים הקודמים, כאן אנחנו מקבלים דגש אחר על תפקידה. היא נביאה, והעם עולה
